הביטאון "אפשר" לעובד החינוכי-סוציאלי

  • דבר העורכת 

    מי הם הצוותים העובדים עם ילדים ונוער במצבי סיכון? [1] מהי הכשרתם? איזה מקצוע רכשו כדי לחנך ילדים אלו ולטפל בהם? האם הם מחויבים לעבור הכשרה כלשהי לפני כניסתם לתפקיד? מי מדריך אותם בעבודתם היום-יומית? כיצד הם מפתחים מיומנויות ייחודיות לעבודה עם ילדים ונוער במצבי סיכון? איך הם מתמודדים עם שחיקה, נשירה ותחלופה של צוותים רב-מקצועיים, ומהם עוגני התמיכה שלהם?
    אלו מקצת מהשאלות הרבות שעלו במסגרת דיונים שנערכו לאורך השנים בפורומים בהקשרים רחבים ובוועדות, כגון דוח לנגרמן (1988) וועדת העשור (קשתי, גרופר ושלסקי, 2008). על סוגיית ההתמקצעות נכתבו גם מאמרים לא מעטים, העוסקים בצורך בהכשרה ייחודית, קוד אתי, רישוי והסמכה וכן במדיניות והיבטים כלכליים (למשל המנחם וכפיר 1994; גרופר, 2007, 2012);[2] כך גם על סוגיות העוסקות בתחלופה, שחיקה, הגדרת תפקידים ועוד. אף שחלה התקדמות-מה במהלך השנים (כמו התכניות לתארים ראשון ושני לקידום נוער במכללה האקדמית בית ברל ותכניות השתלמות  ואוריינטציה, כגון אלו המוצגות בגיליון זה), הפתרונות שנמצאו הם חלקיים ונקודתיים ואינם מספקים את התשובות לסוגיה מורכבת זו, שעד כה אין לה מענה ממוּסד ומערכתי. המעטפת המקצועית הנדרשת להכשרת עובדים ממשיכה להעסיק אנשי מקצוע מהממסד ומהמגזר השלישי המטפלים בילדים ובבני נוער במצבי סיכון, בעבודתם היום-יומית,  ומדירה שינה מעיניהם.
    הצורך להעלות נושא זה על סדר היום עלה מהשטח, לאחר שיחות שנערכו עם אנשי מקצוע במסגרות שונות. מצד אחד הם דיברו על מודלים ויוזמות מקומיות שפותחו לצורך השתלמויות והדרכה של הצוותים, אך מצד שני כולם הדגישו את החוסר של יד מכוונת ומרכזת, שתאפשר גיבוש תורה וידע מקצועי והתמקצעות, באמצעות קביעת אמות מידה אחידות להכשרתם והסמכתם של צוותים אלו. מערכת "אפשר" הרימה את הכפפה והחליטה להקדיש את הגיליון הנוכחי לעובדים עצמם, ובכך לאפשר במה ראויה ומכובדת ליוזמות ולעבודה המושקעת הקיימות בשדה.  
     
    גיליון זה מוקדש לזכרו של זכריה גמליאל ז"ל שהיה מהוגי המדרשה לעובדים חינוכיים-סוציאליים, ממקימיה וממוריה. את תרומתו הייחודית בהעמדת דור שלם של תלמידים, שלמדו ממנו והמשיכו בדרכו, היטיב לבטא ד"ר חזי אהרוני, בדברים שנשא לזכרו ביום השנה לפטירתו:  
    זכריה מורנו וידידנו [...] הפך להיות המורה הרוחני שלנו. בצוואתו [...] להתגייס לעזור לזולת ולמעוטי היכולת, הוא לימד אותנו על תכניה, מעלותיה ומטרותיה של העבודה החינוכית-סוציאלית [...] אני בטוח שזכריה נמצא כאן קרוב, עומד מנגד, שומע ורואה אותנו וגאה בהישגינו ובהמשך השליחות שלנו המשותפת למען ילדים, נוער ומבוגרים בסיכון ובהדרה. רוחו נותנת לנו עצות ומשרה עלינו אמונה ותקווה. היא נותנת לכולנו, בני משפחה אהובים וידידים, את הכוח להמשיך בדרכו ולהצליח.
     
    המאמר הפותח של הגיליון מחזיר אותנו כמה עשורים אחורה, לאווירה ולהלך הרוח ששררו בפנימייה דאז, וממחיש באמצעות חוויותיו של הכותב בעברו כרכז חינוכי את הגישה ההומניסטית. גישה זו מאופיינת ביחס טוב ומיטיב בין מטפל למטופלו, הנובע מאהבה, והיא אפיינה את מורשתו של זכריה גמליאל ז"ל.
    מאמר נוסף פורש בפנינו מבט בין-לאומי על סוגיית התמקצעות העובדים החינוכיים-סוציאליים. מחבר המאמר, החוקר את הנושא וכותב עליו במשך שנים רבות, נוסך אופטימיות, בהזכירו את ההתעוררות הקיימת לאחרונה בקידומו.
    תקצר היריעה מלפרט את כל המאמרים שבגיליון. עיון בהם פותח לנו צוהר להיכרות עם יוזמות מקומיות שפותחו, הן כיד מכוונת של הארגון שבו הן מתקיימות והן כיוזמה אישית של איש מקצוע. ההצגה של מגוון התכניות מדגישה את החסר הקיים בהתמקצעות מוסדרת ומאורגנת ואת הדאגה הרבה של הנושאים בעול להיטיב את עבודתם של הצוותים לטובת הילדים שבטיפולם.
    מאמרים אחדים מציגים תכניות הכשרה,לדוגמה: תהליך מתמשך ופיתוח מגוון ערוצים להשקעת משאבים בעובדים החינוכיים בכפר נוער, אשר אחד מתוצריהם המרשימים הוא הישארותם במערכת לאורך שנים רבות; קורס ייחודי למדריכים וחונכים מהמגזר החרדי, כמו גם; הצעות לפיתוח מודל להתמקצעותם של מנהלי התנדבות אשר מפעילים מתנדבים העובדים עם נוער במצבי סיכון.     
    העבודה השוטפת עם ילדים ונוער הנמצאים במצבי מצוקה רגשית, התנהגותית ואישיותית מצריכה חשיפה לתכניות התערבות אשר נותנות מענה לסוגיות, כמו ריסון פיזי של חניכים והתנהלות צוות בעת משבר. כמו כן היא מצריכה חשיפה לסדנאות העוסקות במיניות ומטפלות בקשיים אשר מתעוררים בקרב צוותים בשל הפער הקיים בין תפיסותיהם לבין ההוויה המינית של בני הנוער שבטיפולם.
    חיי פנימייה מורכבים מאין-ספור התרחשויות ואירועים, שבהם מעורבים מעגלי התקשרויות בין כל הדמויות הנמצאות במרחב אינטנסיבי זה. תשומת לב רבה מוענקת למערכת היחסים הסמויה, הגלויה וההשלכתית שנוצרת במפגש הנחיה בין הצוות החינוכי-טיפולי, החסר בדרך כלל השכלה פורמלית, לבין איש המקצוע המנחה אותו בעבודתו. מה קורה בהעברת משמרת של צוות עם סיום שעות עבודתו, מעבר להיותה פעילות שגרתית פורמלית? והאם נוצר מרחב מספיק להכיל קונפליקטים של אנשי צוות העומדים לנוכח אירועים קשים ואקוטיים של חניכים? האם יד מקצועית מסייעת להם לעבד את הצורך המידי שלהם להיות עוגן הצלה עבור החניכים שבטיפולם? אלו הן דוגמאות לרבדים מעמיקים המוצאים ביטוים במערכי הנחיה וליווי של הצוותים ובראיית כל המפגשים הנוצרים כסיטואציות בעלות משמעות טיפולית. 
    אנשי מקצוע העובדים עם ילדים ונוער במצבי סיכון מתמודדים עם תופעות כמו "עייפות החמלה", טראומה משנית ושחיקה. כדי לחזק את משאביהם וחוסנם האישי ולצמצם השפעת תופעות אלו, פותחו תכניות הדרכה שונות. לצורך עיבוד תכנים רגשיים בדינמיקה קבוצתית, תכניות אלו משלבות כלים, כמו שימוש באמנויות ובספרות, העוקפות את המילים ומקלות על המשתתפים לבטא ולעבד את רגשותיהם, ולהתחלק עם עמיתים בתובנות ובדרכי התמודדות.
    התייחסותה של מערכת החינוך לילדים ונוער במצבי סיכון לא נפקדה גם היא מגיליון זה ומוצגת בשני מאמרים: האחד מתייחס לחוסר בהכשרה ייחודית לקצין הביקור הסדיר, אשר אמון על מניעת הידרדרות תלמידים למצבים קיצוניים; האחר מציע התבוננות על ילדים ונוער במצבי סיכון כעל תלמידים עם צרכים מיוחדים, כדי לעגן ולהבנות במסגרת מערכת החינוך מענה עבורם ועבור הצוותים העובדים עמם. בהקשר זה, ולנוכח אירועי אלימות פיזית ורגשית כלפי ילדים במערכות החינוך, מוצע במאמר אחר לקיים קורס לעזרה ראשונה רגשית לאלו העומדים בחזית המפגש עם ילדים אלו.
    המדור "זרקור על" מפנה מבט אל מרכזי ההגנה לילדים ונוער נפגעי תקיפה מינית, שפרישׂתם בארץ הולכת ונשלמת. הפעלת המרכזים על ידי עמותת "אפשר", בשיתוף כל הגורמים המפורטים במאמר, מהווה נדבך נוסף ומשמעותי במעורבותה של העמותה במתן שירותים לאוכלוסייה זו.
     
    אנו מקווים כי עבודת השדה המרשימה המוצגת בגיליון זה תשמש ללמידת עמיתים ותהווה גורם מניע ומקדם לדיון ציבורו וגיבוש מדיניות בנוגע למעמדם והתמקצעותם של העוסקים במלאכה; זאת כדי להעניק לכל אלפי הילדים ובני הנוער במצבי סיכון את שירותי הטיפול והחינוך המיטיבים והמקצועיים ביותר.
     
    ולסיום, תודות וברכות שלוחות לחברים חדשים שהצטרפו למערכת: מירב בדיחי ממשרד הרווחה, ארנה טאוס מהמפעל להכשרת ילדי ישראל, אלי כהן מכפר הנוער "כנות" וגבי קונפינו מפנימיית בית אפל.
     
    מקורות
    גרופר, ע' (2007). הכישורים המקצועיים של עובדים חינוכיים-סוציאליים הנדרשים לשם הכרה מקצועית -- מסגרת מושגית. מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, כ(36), 133–144. 
    גרופר, ע' (2012). הדילמה הבלתי פתורה של ההכשרה המקצועית הנדרשת למדריכי הפנימיות החינוכיות, השיקומיות והטיפוליות. מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, 25, 115–137.  
    המנחם, א' וכפיר, ד' (1994). ההכשרה והעיסוק בקידום נוער במצוקה: הכשרה אקדמית לקראת פרופסיה. חברה ורווחה – רבעון לעבודה סוציאלית, טו, 99--112.
    לנגרמן, א' (1988). דו"ח הוועדה הציבורית לבדיקת מצב הילדים בפנימיות שבאחריות משרד העבודה והרווחה.ירושלים: משרד העבודה והרווחה.
    קשתי, י', גרופר, ע' ושלסקי, ש' (2008). החינוך הפנימייתי לקראת העשור הבא: דין וחשבון של הוועדה לתכנון ופיתוח החינוך הפנימייתי לעשור הבא – "ועדת העשור". תל אביב: משרד החינוך.
     
    בברכת קריאה מהנה,
    מרים גילת, עורכת ראשית mgilat@efshar.org.il

     


    [1] אין מדובר בעובדים סוציאליים, פסיכולוגים או מנהלי פנימייה, שהם בעלי הסמכה מוגדרת, אלא במדריכים ואמות בית, שאליהם הילדים ובני הנוער חשופים למשך הזמן הארוך ביותר.
    [2] במאמריו של גרופר מצויה רשימה ארוכה של מקורות לעיון נוסף בנושא.

     לצפייה בגיליון המלא (24) לחץ כאן

     

  •  

    דבר העורכת - מרים גילת 
     
    "מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?" כמעט אין ילד או ילדה שלא נשאלו בילדותם שאלה זו על ידי מבוגר משמעותי בסביבתם המשפחתית או זו החינוכית. לילדים אולי קל לענות על שאלה זו, אך עם ההתבגרות והכניסה לעולם המבוגרים התשובה נעשית מורכבת וטומנת בתוכה עולם שלם של מניעים, חלומות, שאיפות, ערכים, ציפיות אישיות וסביבתיות, כמו גם גורמים מעכבים וחסמים, התלויים במשיב ובנסיבות חייו. מאפיינים אישיים ואישיותיים, רקע תרבותי, משפחתי וחברתי, מצב סוציו-אקונומי, כישורים וכישרונות, תנאי חיים והזדמנויות, תמורות חברתיות ושינויים כלכליים ועוד כהנה וכהנה הם רק חלק מהמרכיבים הגורמים ליחיד לבחור בעיסוק, מקצוע וקריירה מסוימים או להימנע מבחירה כזו ומהשתלבות במעגל העבודה. סוגיות אלו הרות גורל לעתידן ולהשתלבותן בחברה של אוכלוסיות מוחלשות, ובתוכן האוכלוסיות שבהן אנו עוסקים – בני נוער בסיכון וצעירים מודרים וחסרי עורף משפחתי.
     
    בספרות המקצועית מצוי חומר רב ומרתק, ובו סקירות היסטוריות, תרבותיות ודתיות של עולם העבודה. סקירות אלו כוללות את השינויים שחלו עם השנים בתפיסות, בפרשנויות, בתנאי העבודה ובחקיקה, ותאוריות המנתחות גישות שונות לבחירת מקצוע ומבחינות ביניהן. כמו כן הן מעלות את ההבדלים בין נשים לגברים, את ההשפעות הגלובליות ואת יחסי הגומלין הקיימים בין עבודה (או היעדרה) להשכלה, לפנאי ולמעמד כלכלי וחברתי. רבות נכתב גם על משמעות העבודה והיותה ציר מרכזי וחשוב בחייו של אדם בחברה המערבית. מעבר לשעות הרבות שהפרט משקיע במקום העבודה (כ-2000 שעות בממוצע בחודש לגבר ישראלי), היא עונה על צרכים רבים, כמו: תגמול ופרנסה, מעמד חברתי, מימוש עצמי, זהות מקצועית, סיפוק, עניין והערכה. לכן ישנה חשיבות רבה להשקעה של הפרט והחברה בשלב המקדים של ההכנה לעולם העבודה, הבחירה, ההשכלה וההכשרה המקצועית וחיפוש העבודה.
     
    בשל חשיבות הנושא, ובמיוחד עבור האוכלוסיות שבהן אנו דנים, מערכת הביטאון החליטה להקדיש גיליון זה לנושא התעסוקה. היה זה טבעי כי עמותת "אפשר" תחבור לתבת-ג'וינט ישראל להפקה משותפת של הגיליון; זאת בשל היותה של תבת אחד הארגונים המרכזיים המפתחים תכניות הכוונה והשמה בתעסוקה בקרב אוכלוסיות מוחלשות, במטרה להגדיל את שיעור השתתפותן בעבודה, לשנות את עמדותיהן ביחס לעבודה, לאפשר ניידות חברתית ולהבטיח להן יציבות תעסוקתית. המדור"זרקור על" מפרט את פעילותה של תבת בכלל ובקרב צעירים בפרט.
    נציגי תבת חברו למערכת הפעילה, ויחד עמם התגבשה התפיסה של התכנים, הסוגיות והרעיונות שיש לחדדם בגיליון זה. אלו פורסמו כ"קול קורא", ואני שמחה לציין שמרביתם מצאו ביטוי בחומר שהתקבל במערכת, וכתוצאה מכך מוגש לכם גיליון מורחב מהרגיל, עשיר בידע, תאוריה ומחקר, לצד תיאור והדגמה של תכניות מגוונות המיועדות לבני נוער וצעירים. 
    בשלבים שונים של קריאת המאמרים ועריכתם ובשיח שהתנהל עם הכותבים וחברי המערכת בלטו כמה היבטים מרכזיים, המייצגים בעיניי התמקצעות הן בעשייה והן בתיעוד ובכתיבה, ומצאתי לנכון לשתפכם בהם:
    • מחקר והערכה – מאמרים רבים מתארים תכניות, ותיקות וחדשות גם יחד. תכניות אלו מבוססות על מחקרים שנערכו בארץ ובעולם, ובמערך תפעולן נכללו סקרים וכלי מדידה והערכה; זאת במטרה להסיק מסקנות ולהתאים את המשך הפעילות והרחבתה לממצאים ולתובנות המבוססים על הנעשה בשטח. ידע זה ניתן להטמעה ולהמשך למידה והפעלה במקומות אחרים ביתר קלות.
    • ביסוס תאורטי והמשגה – היבט בולט נוסף שעלה במאמרים הוא התבססות של בניית התכניות על תאוריות, הן מעולם התוכן הקשור לעבודה ותעסוקה והן תאוריות על אישיות ושלבי התפתחות של מתבגרים וצעירים. אלו הניבו שימוש בעולם מושגים דומה, אך עם התאמות והדגשים שונים ומגוונים.
    • למידה הדדית – ההדגשים בתכניות המיועדות לצעירים שונים מאלו שבתכניות המכוונות לבני נוער – הראשונות שמות דגש על עבודה, השכלה, רכישת מקצוע והשמה, ואילו האחרונות מדגישות את ההיבט החינוכי-לימודי הקשור בתעסוקה ואת ההעצמה וההתפתחות האישית. עם זאת, בלט הצורך של אנשי המקצוע העוסקים בבני נוער להטמיע בעבודתם את הגישה הממוקדת והמשימתית של העוסקים באוכלוסיית הצעירים.
    • חכמת השדה – המאמרים כולם עוסקים בתעסוקת בני נוער וצעירים – מטרה ברורה מאוד שאליה רוצים להגיע, אך כמספר התכניות המוצגות בגיליון זה כך גם מגוון הכלים וההדגשים היצירתיים שאנשי המקצוע מביאים בפנינו ואשר בהם בחרו כדי להגיע ליעדים שהציבו, וחלקם פותחו על ידיהם.
    • עושר וגיוון של ארגונים העוסקים בתעסוקה – זהו גיליון מורחב, ומצאנו לנכון לפרסם את כל המאמרים שהתקבלו במערכת, הן מהממסד והן מהמגזר השלישי, שכן הם מציגים מגוון רחב של ארגונים ויוזמות לקידום התעסוקה בקרב בני נוער בסיכון וצעירים מודרים. יש לברך על כך, אך עם זאת בלטה העובדה כי חלקם של יוזמי ומפעילי התכניות לא ידעו על קיומן של אחרות, ואם מדובר באנשי המקצוע, יש להניח שבני נוער וצעירים הזקוקים לשירותים אלו לא תמיד נגישים אליהם. בעידן של תקשורת אלקטרונית ורשתות חברתיות יש מקום לרכז את כל המידע באתר שיהיה פתוח הן לאנשי המקצוע העוסקים בתחום והן לאוכלוסייה שיכולה להפיק תועלת ממידע חשוב זה.
    לסיום, גיליון זה, כמו שאר הגיליונות, הוא פרי שותפויות עם חברי המערכת המייצגים גופים וארגונים מרכזיים שעוסקים בילדים, בני נוער וצעירים בסיכון. אני מוקירה תודה לכל אחד ואחת מהם, וכן לאסנת אלנתן ואלי בנטטא מתבת, שחברו אלינו לצורך הפקת הגיליון. כולם הביעו דעה ותרמו מהידע שלהם ומיצירתיותם וסייעו בקריאת וסקירת המאמרים ובעריכתם. ברכותיי לאיילת כוכבי מרשות חסות הנוער במשרד הרווחה, שהצטרפה למערכת. זוהי הזדמנות להודות שוב לחברי מערכת שנפרדים מאתנו, על שותפות ועשייה מרובות שנים, שתרמו רבות לביטאון – יעל דורי, ענת נגרי, דני פישר וד"ר שלום שמאי.
    קריאה מהנה ומעשירה,
    מרים גילת, עורכת ראשית
     

     

     

  • כשמדברים על תקשורת ושיח בין בני אדם, מדגישים פעמים רבות את הדיבור ולעתים רחוקות שמים דגש על ההקשבה, או בדרגה עמוקה יותר –  "ההתקשבות", המדגישה יחסי גומלין המבוססים על קשב, תשומת לב והערכה לזולת. ולא בכדי, הקשה ב"גוגל" על המילה "דיבור" מניבה 554,000,000 תוצאות, פי 100 יותר מהתוצאות המושגות למילה "הקשבה" – 508,000. הדבר נראה תמוה, שכן כשמדובר בתקשורת, אין הכוונה רק לדיבור; הרי בשיח בין שני אנשים ויותר, להקשבה יש לפחות אותם ערך ומשקל.

    מאמרי הגיליון בוחנים סוגיה זו בהיבטים רבים לדוגמה: השתיקה כקוד תרבותי וכוח הדיבור בקרב בני נוער יוצאי אתיופיה; הסכנה החבויה מאחורי השתיקות וההתנתקות שאותן נוקטים מתבגרים במשפחותיהם; כלי התערבות טיפולי המתאר שלבים בדיאלוג התכוונותי מובנה המבוסס על גישת האימאגו; הקשבה באמצעים בלתי מילוליים ועקיפים, כמו אמנויות וטיפול באמצעות בעלי חיים;  השיח הוירטואלי כפי שבא לביטוי באינטרנט; ועל הדיאלוג וחשיבותם של הדיבור והמילה במעשה החינוכי ברוחו של יאנוש קורצ'אק.
     
    תוכן העניינים
     
    דבר עורכת – מרים גילת  
    • קשב ושיח בחינוך  
    מדו-קשב לדו-שיח - ד"ר שלום שמאי
    דיאלוג ברוח קורצ'אק – בתיה גלעד וד"ר אבי צור
    לשוחח "בגובה עיניים" עם נערים בסיכון במסגרת חונכות חינוכית – יותם ויסקופ
    • דיבור והקשבה מסוג אחר  
    הבית שבטיפול, הטיפול שבבית –לדבר על הבית באמנות – מעיין בורשטיין
    דו-שיח ודו-קשב כמהות בטיפול באמנות – נורית זלדמן
    הקשבה קצת אחרת לנתונים על התעללות בבעלי חיים – שירה הלמן
    הקשבה ל"אין": שיח פנימי בין קבלה לפעולה – חוויה אישית מקצועית – סבטה מודל 
    • זרקור על  
    מתבגרים בעליה: תכנית מניעה רגישת תרבות לבני נוער יוצאי אתיופיה,חבר המדינות ובני המנשה והוריהם – ליאורה שחר  
    "כוח הדיבור" – כוח מרכזי ליצירת שינוי בקרב בני נוער יוצאי אתיופיה והוריהם – ליאורה שחר
    • הדיאלוג בטיפול
    אימאגו – פציעה, ריפוי ודיאלוג התכוונותי – ד"ר אמיתי המנחם
    התשמע קולי – מתבגרים חסרי קול – ד"ר דניאלה קרמר-מור
    • שיח וקשב בעולם וירטואלי
    לכתוב אמפתיה, להקשיב עם חייכן (סמיילי): דרכים להגברת המודעות לתקשורת בין-אישית באינטרנט – ד"ר מירן בוניאל-נסים
    "בפורום אפשר לדבר על הכל": שיח וירטואלי בקבוצת תמיכה למתבגרים באינטרנט – ריקי חן
    • דעה אישית
    "להגיד את האמת?" – גילוי הלב והמאבק באלימות – לילי הלפרין
     

     לצפייה בגיליון המלא (מס' 22) לחץ כאן

     
     
     
     

     

  • ממחקרים עלהתנדבות בני נוער בארץ ובעולם עולה, כי התנדבות היא חוויה מיטיבה ובעלת השלכות התפתחותיות משמעותיות על מתבגרים . הם חווים אושר בעצמות גבוהות יותר, הם אופטימיים יותר ובעלי ביטחון עצמי רב יותר מבני גילם שאינם מתנדבים; כמו כן הם נתונים פחות לסכנת הידרדרות  להתנהגויות סיכון, כגון: שימוש בסמים אלימות או התנהגות עבריינית העלולה להובילם למעצר.

    נמצא כי גם בקרב בני נוער בסיכון אשר לקחו חלק בפעילות התנדבותית הייתה סבירות גבוהה מאוד למעורבות בדיונים פוליטיים עם מבוגרים או עם חברים, לתחושת ביטחון רב יותר ביכולתם לסיים ארבע שנות לימוד במכללה ולאמונה בכוחם לייצר שינוי בקהילה שבה הם חיים.  
     
    גיליון זה מציג מגוון מאמרים – תיאורטיים, חווייתיים וכאלו המציגים מודלים של פעולה, הדנים  במשמעות ההתנדבות והיבטיה הטיפוליים עבור בני נוער בסיכון ובסוגיות כמו: מי יוצא נשכר מההתנדבות? מי מועצם יותר – מקבל העזרה או זה המעניקה? האם למסד את ההתנדבות? האם נדרשים כללים מנחים באשר להיקף ההתנדבות, לעצמתה, לתדירותה, לעומקה ולהתאמה בין המתנדבים לאלו הזוכים ליהנות מהתנדבותם? על השחיקה של המתנדבים – איך ניתן לשמר להרחיב את הערך המוסף שהם מעניקים לאותם ילדים ובני נוער, במקום שבו ידיהם של אנשי המקצוע כבולות?
     
    ייחודו של גיליון זה הוא בהציגו את נושא ההתנדבות מנקודות מבט שונות – אישיות ומקצועיות – של המתנדבים, של בני נוער בסיכון המתנדבים בעצמם, של אנשי מקצוע המפעילים תכניות התנדבות ושל אלו הנעזרים במתנדבים עבור האוכלוסייה שבה הם מטפלים, כמו ילדים ובוגרים בעלי צרכים מיוחדים. 
  •  לכל בית יש ריחות משלו, הטעמים המיוחדים לו, הצבעים השייכים לו, השירים, הקולות, השפה המיוחדת שלו ו...האנשים שבו. כל אלו הם חלק מכל אחד מאתנו ומהווים עבורנו עוגן וכן מקור געגועים לבית שהיה לנו, שהיינו רוצים שיהיה לנו...
     
    לאיזה בית מתגעגעים ילדים שהוצאו מביתם? איזה חסר הם כמהים להשלים?
    אילו קולות מהדהדים באוזניהם בשכבם לישון, בחלקם את חדרם עם ילדים שאינם אחיהם.
    אילו זיכרונות עולים בהם?
    אילו ריחות מעוררים את החושים שלהם?
    איפה הבית שלהם?
     
    סוגיות אלו, שאינן מרפות מסדר יומם של מי שאחראים להעניק לילדים אלו חלופות בית הולמות ומשקמות – היא בלבו של גיליון זה. קשת הנושאים הנכללים בו מרחיבה ודנה, בין השאר, גם בדילמות של המטפלים שלוקחים על עצמם תפקיד של "מצילים"; בקושי של אנשי הצוות לעבד את הפרידה מהחניכים ולהתמודד עמה; בניסיונות לראות בהורים שמעדו בדרך שותפים לחינוך ילדיהם ולהעניק להם הזדמנויות להיות מעורבים בחינוכם, ואף לראותם כאנשים עם צרכים משלהם, ולא רק כהורים שעליהם תווית של כישלון.

  •  העיסוק של נוער וצעירים באופנה ובמגמות אופנתיות כיום משמעותי משהיינו יכולים לדמיין לעצמנו לפני עשרים שנה. למילה "אופנה", שהייתה נקשרת אסוציאטיבית לביגוד ולקישוטיו, נוספו אופנות מתחומי העגה (סלנג), הבילוי, הביטוי וכמובן המחשב.

    באופנה ובמגמות האופנתיות המעסיקות ילדים ובני נוער מתמקד גיליון זה. בני הנוער הגרים בפנימייה כמו בני נוער החיים בקהילה נתונים להשפעות האופנות המתחלפות בקצב שרבים מהמבוגרים לא עומדים בו וכבר ויתרו על הסיכוי להבין.
     
    הגיליון מעמיק בין קשר ישיר בין ביטויי מגמות אופנתיות להתמכרויות כמו אלכוהול, הימורים ו"מסכים" (אינטרנט, טלוויזיה, טלפונים סלולריים), תרבות ה"אימו", קעקועים, ספורט קיצוני ועוד. 
     
  •  עיון בגיליון הנוכחי, העוסק בהעצמת בני נוער, מלמד כי ישנם מענים טובים לצורכי בני נוער בקהילה ובפנימייה וכי קיימות אפשרויות מגוונות לקידומם. עוד ניתן ללמוד מהגיליון כי לא תמיד יש צורך לשקוד ולפתח מחדש תכניות ופרויקטים. לעתים, אפשר ללמוד מעבודתם של עמיתנו במקומות השונים; ניסיון מוצלח עם תכניות שפותחו ויושמו במקום אחר, יוכל לסייע לנו לתת מענה הולם לנוער ולחסוך זמן, משאבים ותסכול מיותר הבאים בעקבות תכניות לא מוצלחות.
     
    הניסיון מקומי של בית הספר קציני ים בעכו, המאפשר ניהול עצמי שאינו מוגבל לשעות היום, הניסיון המוצלח של קורס המד"צים בירוחם, קורס הגישור ותהליך ההכשרה של  תלמידי כפר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי  שלמדו כי גישור – לא רק שפתר קונפליקט, אלא גם איתר את מקורות המשבר החברתי ומנע קונפליקטים עתידיים רבים ותכנית מנטורינג  המכשירה נערות בנות 17–21  שהיו במצבים של קושי ומצוקה ובטיפול של שירותי רווחה וחינוך, להיות מנטוריות – מסייעות לנערות שמתמודדות כיום עם מצוקה – כל אלו ועוד תכניות מוצלחות אחרות הנכללים במאמרים בחוברת משקפים עבודה יצירתית ומרתקת של אנשי המקצוע הפזורים בקהילות ובפנימיות.
     
  • ביטאון מקיף ומגוון זה בנושא בריאות מביא בפני הקורא הן את ניסיונם המקצועי של אנשי אקדמיה והן, ובעיקר, את זה של אנשי השדה באשר לתחומים הרבים הנכללים במושג בריאות (פיזית, רגשית, מינית, תזונה, מניעה, טיפול). הגיליון כולל גם היבטים ייחודיים כמו: התייחסויות אנתרופולוגיות לסוגיות החינוך המיני, דילמות וסוגיות אתיות של אחות בכפר נוער, מודלים לקידום בריאות של בני נוער בקהילה ועבודה עם קלפי טארוט כאמצעי השלכתי המאפשר לנערות מגע חווייתי, מסקרן, נשי באופיו ובלתי מאיים.
     
    "תרופות סבתא" וניפוץ מיתוסים בנושאי תזונה  הם תוספת מרעננת לגיליון ייחודי זה.
  • עם שוך הקרבות של מלחמת לבנון השניה עלתה המחשבה במערכת הביטאון "אפשר", לאחר יוזמה מבורכת של הנהלת העמותה, שיש מקום לתיעוד פעילותם המרשימה של כפרי הנוער בישראל, המסגרות החברתיות השונות, העמותות העוסקות בקידום  הקהילה ובטיפול בילדים.

    עמותת "אפשר", ומערכת הביטאון כחלק ממנה, הוכיחה יכולת תגובה מהירה. תוך ימים מסוף המלחמה התכנסה, הגדירה את אופיו ואת תכניו של הגיליון המיוחד, פנתה לכותבים וערכה ביטאון שייתן ביטוי לעשייה שהייתה חלק מהמאמץ הלאומי בזמן המלחמה.
     
    בתוך הכאב, ההלקאה העצמית והמצב המביך בה הייתה שרויה החברה הישראלית עם תום המלחמה, לא ניתן מספיק מקום לנקודות האור – לאותם אזרחים רבים שהובילו את המאמץ הלאומי בעורף מבלי שנשאו בתפקיד רשמי, לגופים השונים, למוסדות ולארגונים אשר קלטו את אוכלוסיית הילדים והמשפחות מהצפון, אירחו  אותה וטיפלו בה. בעניין זה מנסה הביטאון "אפשר" לתקן במעט את המעוות ומציג כתבות מרתקות של אנשי חינוך וטיפול על התמודדותם וחוויותיהם  האישיות והמקצועיות – ממציאים חברתיים אשר הפעילו את כישוריהם היצירתיים כדי להתמודד ולמצוא פתרונות למצבים שאף אחד לא הכינם מראש.
  • "תמונה אחת שווה אלף מילים" – אומר הפתגם הידוע, ונכון הדבר לגבי כל ביטוי אמנותי אחר: פיסול, וידיאו, שירה, ריקוד ועוד – נושא זה עומד במרכזו של הגיליון הנוכחי. על הערך המוסף של עבודה באמנויות עם ילדים ונוער בסיכון ועל מגוון דרכי הטיפול באמצעות הבעה ויצירה, מרחיבה בגיליון זה רותי גינוסר, ראש תחום אמנויות ב"ילדים – מועצה לילד החוסה".

    בין המאמרים יש גם הסבר על שיטת העבודה הייחודית של חוות הנוער הציוני, השואפת להעניק לחניכיה במה אמנותית עשירה ומקצועית ולהובילם להישגים ולמצוינות. יוסי גבריאלי, כוריאוגרף ומנהל אמנותי, מציג פעילות משקמת ומצליחה במיוחד בכל קנה מידה: המחול כפעילות משקמת. המאמר מציג את הפעילות ואת התפיסה שבבסיסה הן מזווית מעשית והן מזווית תיאורטית.

    ד"ר עדנה קלין מציגה במאמרה את מסגרת פנימיות-היום של המינהל לחינוך התיישבותי. מסגרת זו מעניקה לתלמידים הסובלים מחסכים סביבתיים הזדמנות לספוג תכנים עשירים, ביניהם אלה האמנותיים.

    מאמר מרגש חותם את הגיליון ומציג את החדרת נושא השואה ומורשת העם היהודי בקרב בני נוער במצוקה בתיאור מרגש  מספר יהודה שמש על "מצעד החיים" לסלוניקי, ועל השימוש במוזיקה יוונית כדי לעורר עניין וזיקה לנושא.

  • סמוך להוצאת הגיליון פרסם משרד הקליטה ומשטרת ישראל נתונים הממחישים את קשיי הקליטה וההסתגלות של נוער עולה ונתונים קשים מאוד על מעורבותם של נערים עולים בעבֵרות סמים ורכוש.

    רבות מן התלאות הפוקדות את בני הנוער העולים ומשפחותיהם הינן תוצאה של שינוי פתאומי ממצב מוכר למצב חדש. העלייה (ההגירה) היא שינוי בסביבה החברתית והתרבותית, וככזו היא כרוכה בתחושות אובדן שעל בני הנוער והמשפחות להתמודד איתן. עם זאת, לחברה הקולטת יש השפעה רבה על עוצמת הקשיים ועל דרכי ההתמודדות של בני הנוער העולים. לבית הספר, לפנימייה ולקהילה יש יכולת השפעה על כוחות התמיכה בסביבתו של הנער ועל תעצומות הנפש שיעמדו לרשותו ברגעי משבר וקושי.
     
    גיליון זה מביא לפני המחנכים והעובדים בפנימייה ובקהילה מאמרים המאירים מזוויות שונות את תהליך הקליטה וההסתגלות של בני נוער עולים. תמצאו בו עיסוק רב בנוער העולה מאתיופיה וממדינות חבר העמים, שכן עולים אלה הינם עיקר הנוער העולה בישראל של 2005.
  • אנשי מקצוע זוכרים ודאי היטב את הימים הראשונים בתפקידם כאנשי חינוך או טיפול והתמודדותם עם הצוות והמערכת מחד, ועם הילדים ובני הנוער מאידך ואשר במידה מסוימת עיצבו את דרכם המקצועית.

    גיליון זה מציע רעיונות וגישות לאנשי ניהול לגבי הכנת עובדים חדשים להתמודדות הצפויה להם בימיהם הראשונים, כך שיוכלו לפסוע את צעדיהם הראשונים במסגרת בבטחה ובהנאה.

     מהחומר המובא בגיליון עולות שאלות רבות כמו: איך חונכים איש צוות חדש? מתי מתחיל שלב החניכה של עובד חדש? מהם השלבים המרכזיים בתהליך החניכה? ומתי מסתיים שלב החניכה?

     במסגרות החוץ-ביתיות התשובות מגוונות מפנימייה לפנימייה, החל באלו שאינם פועלים באופן ייעודי ומסודר, לעומת מסגרות אחרות בהן מתקיימת הכשרה עוד לפני תחילת העבודה, ובשלבי הקליטה –  חניכה, ליווי וסדנאות. כמו כן מוצג בגיליון מודל מובנה ומפורט של תהליכי הכשרה וחניכה לתפקיד עובד בקידום נוער. 

  • הנושא "שיתוף וניכור בין צוותי חינוך לצוותי טיפול במסגרת חינוכית-טיפולית" אף שהוא רלוונטי לכל מערכת חינוכית-טיפולית, אינו זוכה בתשומת הלב הראויה, ואנשי מקצוע שונים רואים את הנושא מנקודות ראות שונות. המאמרים השונים מבטאים חשיבה פילוסופית, מנסחים הגדרות מעשיות וארגוניות ואף מציעים הצעות ליישום הדברים הלכה למעשה בשדה העבודה החינוכית-סוציאלית.

    אף על פי שהכותבים הינם לרוב מהתחום החינוכי, כולם עומדים על החשיבות בראיית הילד כשלמות פסיכופיזית אחת בעת מעורבות עימו. שילוב של מרכיבים חינוכיים וטיפוליים בהתערבות הינו דרך טבעית לסייע בקידומו של כל פרט, בין שהדבר נעשה על ידי עובד חינוכי או על ידי עובד טיפולי. למרות זאת, יש צורך להבדיל בין המקצועות השונים ותחומי ההסמכה של כל מקצוע ומקצוע, על יתרונותיהם והערך המוסף שלהם לטובתם של הילדים שבטיפולם
  • בגיליון מאמרים העוסקים בטיפוח הקשרים בין החניך ומשפחתו, אנשי הצוות וההורים. במאמרים דוגמאות לפרויקטים מרשות חסות הנוער ("פרויקט שורשים") שיושמו הלכה למעשה, כולל אלה מ"ממעון אחווה" שבמגזר הערבי, "מוסד אהבה" ו"בית הנער" שבעין ורד. תרצה מיכאלסון מתארת מקרה מיוחד על הקשרים הריגושיים בין שלושה דורות של סבתא, אם ובתה ועל מערכת היחסים בניהם לבין צוות הפנימייה כפי שמשתקפים בהתנהגותם. אברהם בראשי מתאר את הגישה החינוכית והעקרונות שבמודל המשפחתי שיזם המפעל. ד"ר רחל לב-ויזל מסכמת מחקר פעולה הדן בחיזוק תחושת היכולת בקרב נערים בסיכון בבאר-שבע דרך יצירת חוויות והתנסויות שהגיעו לשיאן במחנה ההישרדות. יהושע איילון במדורו "הצעות שאפשר לנסות" מדגיש ומדגים את חשיבות כתיבת מכתבים הביתה על ידי החניכים כדי לחזק ולשמר את הקשר עם ההורים.
  • הגיליון מציג רעיונות, הצעות ויישומים כיצד להקל את תהליכי הקליטה של חניכים חדשים ומה אפשר לעשות כדי לשחררם או לקלוט אותם מחדש בחברה לאחר שסיימו את מסגרת המוסד. בגיליון מובא המודל של המפעל להכשרת ילדי ישראל בעניין זה, רעיונות מקהיליית הנוער נווה מלכישוע של רשות חסות הנוער וסקירה של שתי חוברות מצוינות המציעות פעילויות בנושא, בהוצאת המינהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער שבמשרד החינוך. בגיליון גם מאמרו של חזי יוסף – "הפנימייה לאן?", ומאמרה של דומיניק רבידי – "בית-חם: מודל לעבודה מניעתית בגישה פסיכו-סוציאלית". במודל מיושמים רעיונות טיפוליים בנוער מנותק מצרפת על נוער מנותק בירושלים.

  • הגיליון דן בנושא שהכל עוסקים בו בשנים האחרונות – התמודדות עם בעיות האלימות בחברה. עובדים חינוכיים-סוציאליים, אולי יותר מכל קבוצה אחרת, חיים ומתמודדים עם בעיה זו יום-יום באופן האינטנסיבי ביותר. בגיליון מאמרים ורעיונות כיצד להתמודד עם בעיות משמעת ואלימות, גישות חדשות כמו זו של שפריר – אמבטיה של אהבה, הצעה לטיפול תחיקתי באלימות, והמסר הכפול שבענישה גופנית מאת ד"ר קדמן.

  • גיליון זה הוקדש לשימוש בתקשורת בעבודה החינוכית-סוציאלית. העמקת הידע במיומנויות תקשורת יסייעו לעובד יחנוך וטיפול להסתגל לשינויים המהירים המאפיינים תקופה זו, לפתח יכולת ביקורתית ביחס לצריכת המדיה, לעשות שימוש יעיל בתקשורת – לנתחה ולהבינה כדי שיהיה אפשר לפתח כלים ומיומנויות לניצולה הנכון של התקשורת בעבודה החינוכית-סוציאלית.

  • הגיליון דן בתחום החשוב ביותר שאימצה העמותה: שיפור מעמדו המקצועי של העובד החינוכי-סוציאלי. בגיליון זה נסקר המחקר המקיף שנערך בנושא ביוזמת עמותת אפשר: התמקצעות העובד החינוכי-סוציאלי בישראל. בין היתר כתב חזי יוסף על תפקיד המדריך החברתי בפנימייה, וד"ר חזי כהן, פסיכולוג קליני, כתב על הסוגיה: המדריך בפנימייה – מקצוע או עיסוק.

  • גיליון זה הוקדש לזכויות ילדים בישראל. לא במקרה זכתה המאה העשרים לכינוי: "המאה של הילדים", שכן מראשית המאה ובמיוחד ממחציתה החלה להתפתח ברוב החברות בעולם התודעה שגם לילדים יש זכויות וכי יש לעשות מאמץ מאורגן כדי להבטיח להם זכויות ולהעניק הגנה מירבית. למרות השוני בין חברות ותרבויות שונות יש בסיס משותף לתפישה שיש להעניק לילד מגוון זכויות. בסיס משותף זה הוביל לגיבוש האמנה הבינלאומית לזכויות הילד. בגיליון מאמר המרחיב בנושא זה מאת ד"ר יצחק קדמן, ועוד הוסיפו בין השאר: ד"ר פיליפ וירמן – "ישראל וזכויות הילד", ד"ר יצחק קדמן – "זכויות הילד בישראל – הלכה ומעשה", ועו"ד יאיר רונן – "על זכויות הילד בחברה רב-תרבותית".     

  • גיליון זה עמד בסימן של השימוש בהומור בעבודה החינוכית-סוציאלית, נושא חשוב ביותר בייחוד עם נוער בסיכון, ואשר לא ניתנת לו תשומת לב בהכשרת עובדים חינוכיים-סוציאליים. פרופ' אבנר זיו מאוניברסיטת תל-אביב תרם מאמר בנושא "הומור וחינוך" וד"ר אילן שמש כתב על "הומור בטיפול בנוער מנותק". כמו כן הופיע מכתב מלא הומור, "מכתב הסוסים", שזכה לתגובות חיוביות מהקוראים.

  • גיליון זה דן בהקטנת הטראומה שבהרחקת ילד מביתו ומשפחתו. במידה שחייבים להרחיק ילד לטובתו, הוצעו דרכים איך למתן ולהקטין את הנזק לילד. המודל של "אור שלום" נסקר כדוגמה למימוש רעיונות אלה. 

  • גיליון זה הוקדש לפעילויות ספורט, פנאי ונופש במסגרות השונות, שהן חיוניות ביותר לחניכים הזקוקים מאוד לשחרר אנרגיה ולפרוק מתחים באפיקים מובנים וחיוביים.

  • הגיליון יצא לאור בתקופה שבה אירע אירוע חמור ויוצא דופן - רציחתו האכזרית של מדריך פנימייה, תומר הירש ז"ל בידי חניכו. אירוע זה אשר עורר סערה רבה בקרב אנשי חינוך וטיפול ובקרב הציבור בכלל, מבטא את בעייתם ומצוקתם של עובדים חינוכיים-סוציאליים רבים הפועלים עם ילדים ובני נוער בסיכון.  להבדיל, נכתבו דברים חמים לדמותו של אהרן לנגרמן ז"ל, היוזם והאב הרוחני של עמותת "אפשר" ושל מפעלים רבים אחרים בתחום משפחות ונוער בסיכון בישראל.

  • גיליון זה יצא לאור במלאת עשור לפעילות העמותה. כולל מאמרים בנושאים כמו מעצרם של קטינים, מבנה רשות חסות הנוער, אור על עמותת אל"י.