הביטאון "אפשר" לעובד החינוכי-סוציאלי
-
כשמדברים על תקשורת ושיח בין בני אדם, מדגישים פעמים רבות את הדיבור ולעתים רחוקות שמים דגש על ההקשבה, או בדרגה עמוקה יותר – "ההתקשבות", המדגישה יחסי גומלין המבוססים על קשב, תשומת לב והערכה לזולת. ולא בכדי, הקשה ב"גוגל" על המילה "דיבור" מניבה 554,000,000 תוצאות, פי 100 יותר מהתוצאות המושגות למילה "הקשבה" – 508,000. הדבר נראה תמוה, שכן כשמדובר בתקשורת, אין הכוונה רק לדיבור; הרי בשיח בין שני אנשים ויותר, להקשבה יש לפחות אותם ערך ומשקל.
מאמרי הגיליון בוחנים סוגיה זו בהיבטים רבים לדוגמה: השתיקה כקוד תרבותי וכוח הדיבור בקרב בני נוער יוצאי אתיופיה; הסכנה החבויה מאחורי השתיקות וההתנתקות שאותן נוקטים מתבגרים במשפחותיהם; כלי התערבות טיפולי המתאר שלבים בדיאלוג התכוונותי מובנה המבוסס על גישת האימאגו; הקשבה באמצעים בלתי מילוליים ועקיפים, כמו אמנויות וטיפול באמצעות בעלי חיים; השיח הוירטואלי כפי שבא לביטוי באינטרנט; ועל הדיאלוג וחשיבותם של הדיבור והמילה במעשה החינוכי ברוחו של יאנוש קורצ'אק.לצפייה בגיליון המלא - לחץ כאן
תוכן הענייניםדבר עורכת – מרים גילת- קשב ושיח בחינוך
מדו-קשב לדו-שיח - ד"ר שלום שמאידיאלוג ברוח קורצ'אק – בתיה גלעד וד"ר אבי צורלשוחח "בגובה עיניים" עם נערים בסיכון במסגרת חונכות חינוכית – יותם ויסקופ- דיבור והקשבה מסוג אחר
הבית שבטיפול, הטיפול שבבית –לדבר על הבית באמנות – מעיין בורשטייןדו-שיח ודו-קשב כמהות בטיפול באמנות – נורית זלדמןהקשבה קצת אחרת לנתונים על התעללות בבעלי חיים – שירה הלמןהקשבה ל"אין": שיח פנימי בין קבלה לפעולה – חוויה אישית מקצועית – סבטה מודל- זרקור על
מתבגרים בעליה: תכנית מניעה רגישת תרבות לבני נוער יוצאי אתיופיה,חבר המדינות ובני המנשה והוריהם – ליאורה שחר"כוח הדיבור" – כוח מרכזי ליצירת שינוי בקרב בני נוער יוצאי אתיופיה והוריהם – ליאורה שחר- הדיאלוג בטיפול
אימאגו – פציעה, ריפוי ודיאלוג התכוונותי – ד"ר אמיתי המנחםהתשמע קולי – מתבגרים חסרי קול – ד"ר דניאלה קרמר-מור- שיח וקשב בעולם וירטואלי
לכתוב אמפתיה, להקשיב עם חייכן (סמיילי): דרכים להגברת המודעות לתקשורת בין-אישית באינטרנט – ד"ר מירן בוניאל-נסים"בפורום אפשר לדבר על הכל": שיח וירטואלי בקבוצת תמיכה למתבגרים באינטרנט – ריקי חן- דעה אישית
"להגיד את האמת?" – גילוי הלב והמאבק באלימות – לילי הלפרין -
ממחקרים עלהתנדבות בני נוער בארץ ובעולם עולה, כי התנדבות היא חוויה מיטיבה ובעלת השלכות התפתחותיות משמעותיות על מתבגרים . הם חווים אושר בעצמות גבוהות יותר, הם אופטימיים יותר ובעלי ביטחון עצמי רב יותר מבני גילם שאינם מתנדבים; כמו כן הם נתונים פחות לסכנת הידרדרות להתנהגויות סיכון, כגון: שימוש בסמים אלימות או התנהגות עבריינית העלולה להובילם למעצר.
נמצא כי גם בקרב בני נוער בסיכון אשר לקחו חלק בפעילות התנדבותית הייתה סבירות גבוהה מאוד למעורבות בדיונים פוליטיים עם מבוגרים או עם חברים, לתחושת ביטחון רב יותר ביכולתם לסיים ארבע שנות לימוד במכללה ולאמונה בכוחם לייצר שינוי בקהילה שבה הם חיים.
גיליון זה מציג מגוון מאמרים – תיאורטיים, חווייתיים וכאלו המציגים מודלים של פעולה, הדנים במשמעות ההתנדבות והיבטיה הטיפוליים עבור בני נוער בסיכון ובסוגיות כמו: מי יוצא נשכר מההתנדבות? מי מועצם יותר – מקבל העזרה או זה המעניקה? האם למסד את ההתנדבות? האם נדרשים כללים מנחים באשר להיקף ההתנדבות, לעצמתה, לתדירותה, לעומקה ולהתאמה בין המתנדבים לאלו הזוכים ליהנות מהתנדבותם? על השחיקה של המתנדבים – איך ניתן לשמר להרחיב את הערך המוסף שהם מעניקים לאותם ילדים ובני נוער, במקום שבו ידיהם של אנשי המקצוע כבולות?
ייחודו של גיליון זה הוא בהציגו את נושא ההתנדבות מנקודות מבט שונות – אישיות ומקצועיות – של המתנדבים, של בני נוער בסיכון המתנדבים בעצמם, של אנשי מקצוע המפעילים תכניות התנדבות ושל אלו הנעזרים במתנדבים עבור האוכלוסייה שבה הם מטפלים, כמו ילדים ובוגרים בעלי צרכים מיוחדים. -
לכל בית יש ריחות משלו, הטעמים המיוחדים לו, הצבעים השייכים לו, השירים, הקולות, השפה המיוחדת שלו ו...האנשים שבו. כל אלו הם חלק מכל אחד מאתנו ומהווים עבורנו עוגן וכן מקור געגועים לבית שהיה לנו, שהיינו רוצים שיהיה לנו...
לאיזה בית מתגעגעים ילדים שהוצאו מביתם? איזה חסר הם כמהים להשלים?
אילו קולות מהדהדים באוזניהם בשכבם לישון, בחלקם את חדרם עם ילדים שאינם אחיהם.
אילו זיכרונות עולים בהם?
אילו ריחות מעוררים את החושים שלהם?
איפה הבית שלהם?
סוגיות אלו, שאינן מרפות מסדר יומם של מי שאחראים להעניק לילדים אלו חלופות בית הולמות ומשקמות – היא בלבו של גיליון זה. קשת הנושאים הנכללים בו מרחיבה ודנה, בין השאר, גם בדילמות של המטפלים שלוקחים על עצמם תפקיד של "מצילים"; בקושי של אנשי הצוות לעבד את הפרידה מהחניכים ולהתמודד עמה; בניסיונות לראות בהורים שמעדו בדרך שותפים לחינוך ילדיהם ולהעניק להם הזדמנויות להיות מעורבים בחינוכם, ואף לראותם כאנשים עם צרכים משלהם, ולא רק כהורים שעליהם תווית של כישלון. -
העיסוק של נוער וצעירים באופנה ובמגמות אופנתיות כיום משמעותי משהיינו יכולים לדמיין לעצמנו לפני עשרים שנה. למילה "אופנה", שהייתה נקשרת אסוציאטיבית לביגוד ולקישוטיו, נוספו אופנות מתחומי העגה (סלנג), הבילוי, הביטוי וכמובן המחשב.
באופנה ובמגמות האופנתיות המעסיקות ילדים ובני נוער מתמקד גיליון זה. בני הנוער הגרים בפנימייה כמו בני נוער החיים בקהילה נתונים להשפעות האופנות המתחלפות בקצב שרבים מהמבוגרים לא עומדים בו וכבר ויתרו על הסיכוי להבין.הגיליון מעמיק בין קשר ישיר בין ביטויי מגמות אופנתיות להתמכרויות כמו אלכוהול, הימורים ו"מסכים" (אינטרנט, טלוויזיה, טלפונים סלולריים), תרבות ה"אימו", קעקועים, ספורט קיצוני ועוד. -
עיון בגיליון הנוכחי, העוסק בהעצמת בני נוער, מלמד כי ישנם מענים טובים לצורכי בני נוער בקהילה ובפנימייה וכי קיימות אפשרויות מגוונות לקידומם. עוד ניתן ללמוד מהגיליון כי לא תמיד יש צורך לשקוד ולפתח מחדש תכניות ופרויקטים. לעתים, אפשר ללמוד מעבודתם של עמיתנו במקומות השונים; ניסיון מוצלח עם תכניות שפותחו ויושמו במקום אחר, יוכל לסייע לנו לתת מענה הולם לנוער ולחסוך זמן, משאבים ותסכול מיותר הבאים בעקבות תכניות לא מוצלחות.הניסיון מקומי של בית הספר קציני ים בעכו, המאפשר ניהול עצמי שאינו מוגבל לשעות היום, הניסיון המוצלח של קורס המד"צים בירוחם, קורס הגישור ותהליך ההכשרה של תלמידי כפר הנוער יוהנה ז'בוטינסקי שלמדו כי גישור – לא רק שפתר קונפליקט, אלא גם איתר את מקורות המשבר החברתי ומנע קונפליקטים עתידיים רבים ותכנית מנטורינג המכשירה נערות בנות 17–21 שהיו במצבים של קושי ומצוקה ובטיפול של שירותי רווחה וחינוך, להיות מנטוריות – מסייעות לנערות שמתמודדות כיום עם מצוקה – כל אלו ועוד תכניות מוצלחות אחרות הנכללים במאמרים בחוברת משקפים עבודה יצירתית ומרתקת של אנשי המקצוע הפזורים בקהילות ובפנימיות.
-
ביטאון מקיף ומגוון זה בנושא בריאות מביא בפני הקורא הן את ניסיונם המקצועי של אנשי אקדמיה והן, ובעיקר, את זה של אנשי השדה באשר לתחומים הרבים הנכללים במושג בריאות (פיזית, רגשית, מינית, תזונה, מניעה, טיפול). הגיליון כולל גם היבטים ייחודיים כמו: התייחסויות אנתרופולוגיות לסוגיות החינוך המיני, דילמות וסוגיות אתיות של אחות בכפר נוער, מודלים לקידום בריאות של בני נוער בקהילה ועבודה עם קלפי טארוט כאמצעי השלכתי המאפשר לנערות מגע חווייתי, מסקרן, נשי באופיו ובלתי מאיים."תרופות סבתא" וניפוץ מיתוסים בנושאי תזונה הם תוספת מרעננת לגיליון ייחודי זה.
-
עם שוך הקרבות של מלחמת לבנון השניה עלתה המחשבה במערכת הביטאון "אפשר", לאחר יוזמה מבורכת של הנהלת העמותה, שיש מקום לתיעוד פעילותם המרשימה של כפרי הנוער בישראל, המסגרות החברתיות השונות, העמותות העוסקות בקידום הקהילה ובטיפול בילדים.
עמותת "אפשר", ומערכת הביטאון כחלק ממנה, הוכיחה יכולת תגובה מהירה. תוך ימים מסוף המלחמה התכנסה, הגדירה את אופיו ואת תכניו של הגיליון המיוחד, פנתה לכותבים וערכה ביטאון שייתן ביטוי לעשייה שהייתה חלק מהמאמץ הלאומי בזמן המלחמה.בתוך הכאב, ההלקאה העצמית והמצב המביך בה הייתה שרויה החברה הישראלית עם תום המלחמה, לא ניתן מספיק מקום לנקודות האור – לאותם אזרחים רבים שהובילו את המאמץ הלאומי בעורף מבלי שנשאו בתפקיד רשמי, לגופים השונים, למוסדות ולארגונים אשר קלטו את אוכלוסיית הילדים והמשפחות מהצפון, אירחו אותה וטיפלו בה. בעניין זה מנסה הביטאון "אפשר" לתקן במעט את המעוות ומציג כתבות מרתקות של אנשי חינוך וטיפול על התמודדותם וחוויותיהם האישיות והמקצועיות – ממציאים חברתיים אשר הפעילו את כישוריהם היצירתיים כדי להתמודד ולמצוא פתרונות למצבים שאף אחד לא הכינם מראש. -
"תמונה אחת שווה אלף מילים" – אומר הפתגם הידוע, ונכון הדבר לגבי כל ביטוי אמנותי אחר: פיסול, וידיאו, שירה, ריקוד ועוד – נושא זה עומד במרכזו של הגיליון הנוכחי. על הערך המוסף של עבודה באמנויות עם ילדים ונוער בסיכון ועל מגוון דרכי הטיפול באמצעות הבעה ויצירה, מרחיבה בגיליון זה רותי גינוסר, ראש תחום אמנויות ב"ילדים – מועצה לילד החוסה".
בין המאמרים יש גם הסבר על שיטת העבודה הייחודית של חוות הנוער הציוני, השואפת להעניק לחניכיה במה אמנותית עשירה ומקצועית ולהובילם להישגים ולמצוינות. יוסי גבריאלי, כוריאוגרף ומנהל אמנותי, מציג פעילות משקמת ומצליחה במיוחד בכל קנה מידה: המחול כפעילות משקמת. המאמר מציג את הפעילות ואת התפיסה שבבסיסה הן מזווית מעשית והן מזווית תיאורטית.
ד"ר עדנה קלין מציגה במאמרה את מסגרת פנימיות-היום של המינהל לחינוך התיישבותי. מסגרת זו מעניקה לתלמידים הסובלים מחסכים סביבתיים הזדמנות לספוג תכנים עשירים, ביניהם אלה האמנותיים.
מאמר מרגש חותם את הגיליון ומציג את החדרת נושא השואה ומורשת העם היהודי בקרב בני נוער במצוקה בתיאור מרגש מספר יהודה שמש על "מצעד החיים" לסלוניקי, ועל השימוש במוזיקה יוונית כדי לעורר עניין וזיקה לנושא.
-
סמוך להוצאת הגיליון פרסם משרד הקליטה ומשטרת ישראל נתונים הממחישים את קשיי הקליטה וההסתגלות של נוער עולה ונתונים קשים מאוד על מעורבותם של נערים עולים בעבֵרות סמים ורכוש.
רבות מן התלאות הפוקדות את בני הנוער העולים ומשפחותיהם הינן תוצאה של שינוי פתאומי ממצב מוכר למצב חדש. העלייה (ההגירה) היא שינוי בסביבה החברתית והתרבותית, וככזו היא כרוכה בתחושות אובדן שעל בני הנוער והמשפחות להתמודד איתן. עם זאת, לחברה הקולטת יש השפעה רבה על עוצמת הקשיים ועל דרכי ההתמודדות של בני הנוער העולים. לבית הספר, לפנימייה ולקהילה יש יכולת השפעה על כוחות התמיכה בסביבתו של הנער ועל תעצומות הנפש שיעמדו לרשותו ברגעי משבר וקושי.גיליון זה מביא לפני המחנכים והעובדים בפנימייה ובקהילה מאמרים המאירים מזוויות שונות את תהליך הקליטה וההסתגלות של בני נוער עולים. תמצאו בו עיסוק רב בנוער העולה מאתיופיה וממדינות חבר העמים, שכן עולים אלה הינם עיקר הנוער העולה בישראל של 2005. -
אנשי מקצוע זוכרים ודאי היטב את הימים הראשונים בתפקידם כאנשי חינוך או טיפול והתמודדותם עם הצוות והמערכת מחד, ועם הילדים ובני הנוער מאידך ואשר במידה מסוימת עיצבו את דרכם המקצועית.
גיליון זה מציע רעיונות וגישות לאנשי ניהול לגבי הכנת עובדים חדשים להתמודדות הצפויה להם בימיהם הראשונים, כך שיוכלו לפסוע את צעדיהם הראשונים במסגרת בבטחה ובהנאה.
מהחומר המובא בגיליון עולות שאלות רבות כמו: איך חונכים איש צוות חדש? מתי מתחיל שלב החניכה של עובד חדש? מהם השלבים המרכזיים בתהליך החניכה? ומתי מסתיים שלב החניכה?
במסגרות החוץ-ביתיות התשובות מגוונות מפנימייה לפנימייה, החל באלו שאינם פועלים באופן ייעודי ומסודר, לעומת מסגרות אחרות בהן מתקיימת הכשרה עוד לפני תחילת העבודה, ובשלבי הקליטה – חניכה, ליווי וסדנאות. כמו כן מוצג בגיליון מודל מובנה ומפורט של תהליכי הכשרה וחניכה לתפקיד עובד בקידום נוער.
-
הנושא "שיתוף וניכור בין צוותי חינוך לצוותי טיפול במסגרת חינוכית-טיפולית" אף שהוא רלוונטי לכל מערכת חינוכית-טיפולית, אינו זוכה בתשומת הלב הראויה, ואנשי מקצוע שונים רואים את הנושא מנקודות ראות שונות. המאמרים השונים מבטאים חשיבה פילוסופית, מנסחים הגדרות מעשיות וארגוניות ואף מציעים הצעות ליישום הדברים הלכה למעשה בשדה העבודה החינוכית-סוציאלית.
אף על פי שהכותבים הינם לרוב מהתחום החינוכי, כולם עומדים על החשיבות בראיית הילד כשלמות פסיכופיזית אחת בעת מעורבות עימו. שילוב של מרכיבים חינוכיים וטיפוליים בהתערבות הינו דרך טבעית לסייע בקידומו של כל פרט, בין שהדבר נעשה על ידי עובד חינוכי או על ידי עובד טיפולי. למרות זאת, יש צורך להבדיל בין המקצועות השונים ותחומי ההסמכה של כל מקצוע ומקצוע, על יתרונותיהם והערך המוסף שלהם לטובתם של הילדים שבטיפולם -
בגיליון מאמרים העוסקים בטיפוח הקשרים בין החניך ומשפחתו, אנשי הצוות וההורים. במאמרים דוגמאות לפרויקטים מרשות חסות הנוער ("פרויקט שורשים") שיושמו הלכה למעשה, כולל אלה מ"ממעון אחווה" שבמגזר הערבי, "מוסד אהבה" ו"בית הנער" שבעין ורד. תרצה מיכאלסון מתארת מקרה מיוחד על הקשרים הריגושיים בין שלושה דורות של סבתא, אם ובתה ועל מערכת היחסים בניהם לבין צוות הפנימייה כפי שמשתקפים בהתנהגותם. אברהם בראשי מתאר את הגישה החינוכית והעקרונות שבמודל המשפחתי שיזם המפעל. ד"ר רחל לב-ויזל מסכמת מחקר פעולה הדן בחיזוק תחושת היכולת בקרב נערים בסיכון בבאר-שבע דרך יצירת חוויות והתנסויות שהגיעו לשיאן במחנה ההישרדות. יהושע איילון במדורו "הצעות שאפשר לנסות" מדגיש ומדגים את חשיבות כתיבת מכתבים הביתה על ידי החניכים כדי לחזק ולשמר את הקשר עם ההורים.
-
הגיליון מציג רעיונות, הצעות ויישומים כיצד להקל את תהליכי הקליטה של חניכים חדשים ומה אפשר לעשות כדי לשחררם או לקלוט אותם מחדש בחברה לאחר שסיימו את מסגרת המוסד. בגיליון מובא המודל של המפעל להכשרת ילדי ישראל בעניין זה, רעיונות מקהיליית הנוער נווה מלכישוע של רשות חסות הנוער וסקירה של שתי חוברות מצוינות המציעות פעילויות בנושא, בהוצאת המינהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער שבמשרד החינוך. בגיליון גם מאמרו של חזי יוסף – "הפנימייה לאן?", ומאמרה של דומיניק רבידי – "בית-חם: מודל לעבודה מניעתית בגישה פסיכו-סוציאלית". במודל מיושמים רעיונות טיפוליים בנוער מנותק מצרפת על נוער מנותק בירושלים.
-
הגיליון דן בנושא שהכל עוסקים בו בשנים האחרונות – התמודדות עם בעיות האלימות בחברה. עובדים חינוכיים-סוציאליים, אולי יותר מכל קבוצה אחרת, חיים ומתמודדים עם בעיה זו יום-יום באופן האינטנסיבי ביותר. בגיליון מאמרים ורעיונות כיצד להתמודד עם בעיות משמעת ואלימות, גישות חדשות כמו זו של שפריר – אמבטיה של אהבה, הצעה לטיפול תחיקתי באלימות, והמסר הכפול שבענישה גופנית מאת ד"ר קדמן.
-
גיליון זה הוקדש לשימוש בתקשורת בעבודה החינוכית-סוציאלית. העמקת הידע במיומנויות תקשורת יסייעו לעובד יחנוך וטיפול להסתגל לשינויים המהירים המאפיינים תקופה זו, לפתח יכולת ביקורתית ביחס לצריכת המדיה, לעשות שימוש יעיל בתקשורת – לנתחה ולהבינה כדי שיהיה אפשר לפתח כלים ומיומנויות לניצולה הנכון של התקשורת בעבודה החינוכית-סוציאלית.
-
הגיליון דן בתחום החשוב ביותר שאימצה העמותה: שיפור מעמדו המקצועי של העובד החינוכי-סוציאלי. בגיליון זה נסקר המחקר המקיף שנערך בנושא ביוזמת עמותת אפשר: התמקצעות העובד החינוכי-סוציאלי בישראל. בין היתר כתב חזי יוסף על תפקיד המדריך החברתי בפנימייה, וד"ר חזי כהן, פסיכולוג קליני, כתב על הסוגיה: המדריך בפנימייה – מקצוע או עיסוק.
-
גיליון זה הוקדש לזכויות ילדים בישראל. לא במקרה זכתה המאה העשרים לכינוי: "המאה של הילדים", שכן מראשית המאה ובמיוחד ממחציתה החלה להתפתח ברוב החברות בעולם התודעה שגם לילדים יש זכויות וכי יש לעשות מאמץ מאורגן כדי להבטיח להם זכויות ולהעניק הגנה מירבית. למרות השוני בין חברות ותרבויות שונות יש בסיס משותף לתפישה שיש להעניק לילד מגוון זכויות. בסיס משותף זה הוביל לגיבוש האמנה הבינלאומית לזכויות הילד. בגיליון מאמר המרחיב בנושא זה מאת ד"ר יצחק קדמן, ועוד הוסיפו בין השאר: ד"ר פיליפ וירמן – "ישראל וזכויות הילד", ד"ר יצחק קדמן – "זכויות הילד בישראל – הלכה ומעשה", ועו"ד יאיר רונן – "על זכויות הילד בחברה רב-תרבותית".
-
גיליון זה עמד בסימן של השימוש בהומור בעבודה החינוכית-סוציאלית, נושא חשוב ביותר בייחוד עם נוער בסיכון, ואשר לא ניתנת לו תשומת לב בהכשרת עובדים חינוכיים-סוציאליים. פרופ' אבנר זיו מאוניברסיטת תל-אביב תרם מאמר בנושא "הומור וחינוך" וד"ר אילן שמש כתב על "הומור בטיפול בנוער מנותק". כמו כן הופיע מכתב מלא הומור, "מכתב הסוסים", שזכה לתגובות חיוביות מהקוראים.
-
גיליון זה דן בהקטנת הטראומה שבהרחקת ילד מביתו ומשפחתו. במידה שחייבים להרחיק ילד לטובתו, הוצעו דרכים איך למתן ולהקטין את הנזק לילד. המודל של "אור שלום" נסקר כדוגמה למימוש רעיונות אלה.
-
גיליון זה הוקדש לפעילויות ספורט, פנאי ונופש במסגרות השונות, שהן חיוניות ביותר לחניכים הזקוקים מאוד לשחרר אנרגיה ולפרוק מתחים באפיקים מובנים וחיוביים.
-
הגיליון יצא לאור בתקופה שבה אירע אירוע חמור ויוצא דופן - רציחתו האכזרית של מדריך פנימייה, תומר הירש ז"ל בידי חניכו. אירוע זה אשר עורר סערה רבה בקרב אנשי חינוך וטיפול ובקרב הציבור בכלל, מבטא את בעייתם ומצוקתם של עובדים חינוכיים-סוציאליים רבים הפועלים עם ילדים ובני נוער בסיכון. להבדיל, נכתבו דברים חמים לדמותו של אהרן לנגרמן ז"ל, היוזם והאב הרוחני של עמותת "אפשר" ושל מפעלים רבים אחרים בתחום משפחות ונוער בסיכון בישראל.
-
גיליון זה יצא לאור במלאת עשור לפעילות העמותה. כולל מאמרים בנושאים כמו מעצרם של קטינים, מבנה רשות חסות הנוער, אור על עמותת אל"י.