מפגש כ(35) (יוני 2012): חיים על הגשר: בין חינוך, הגירה ורב-תרבותיות

דבר העורך - אמיתי המנחם, העורך הראשי היוצא

הגיליון הנוכחי הוא גיליון פרידה מתפקידי כעורך הראשי לאחר 12 שנים - פרק זמן ארוך, נכבד ורב עשייה. סיכום תקופה אינו עניין פשוט, ומטבע הדברים, אשזור ב"דבר העורך" הזה תודות, נימה אישית, אמירה מקצועית וראייה פרספקטיבית של העשייה, לצד שגרת הכתיבה, כנהוג בכל "דבר עורך".

הנוכחות החמקמקה של "רב-תרבותיות": פענוח ופעולה בשדה החינוך – דבורה גולדן וחן ברם

 פרק זה מבקש לתת את הדעת על הפער בין השיח על רב-תרבותיות במגוון הקשרים אקדמיים, פוליטיים וחינוכיים, הן בזירה הלאומית והן בזירה המקומית, לבין היעדרו של שיח זה ושל פרקטיקות רב-תרבותיות במעשה החינוכי היום יומי בגן ילדים, שבו כשליש מהילדים היו מהגרים ממדינות שהשתייכו בעבר לברית המועצות – בעיקר יוצאי קווקז. נבקש להראות שאופני התייחסותה של הגננת אל נוכחותם של המהגרים במרחב הגן עוצבו לא רק מתוך התייחסות אל תביעותיה של האידאולוגיה הציונית, ולאו דווקא מתוך עמדה מוצהרת, שלא לדבר על רב-תרבותיות, אלא בשל ומתוך השקפות ומעשים פרי השדה החינוכי.

"אין אנטישמיות בגרוזיה": הבניית הזהות הגרוזית בחברה הישראלית כתהליך למידה בין-תרבותית – מאיה מלצר-גבע

 קבוצת משכילים עולים מגרוזיה ניסתה "לחנך" את הציבור הישראלי להיות רב-תרבותי ולשנות את הדימוי השלילי של העדה הגרוזית בקרבו באמצעות תערוכה על תולדות העדה ותרבותה. במחקר אתנוגרפי נמצא שהתצוגה וההדרכות מדגישות היסטוריה של יחסים טובים עם הסביבה הלא-יהודית בארץ המוצא, במטרה להראות לחברה הישראלית, ששללה את הלגיטימיות של התרבות הגרוזית, שיש דרך שונה להתייחס אליה. המאמר סוקר את הסיבות להיעדר האנטישמיות ואת הביטויים שלו במהלך ההיסטוריה, כפי שהוצגו בתערוכה. כמו כן המאמר מנתח את הסיבות למזעור האנטישמיות בתערוכה ומחבר את ההקשר הישראלי עם ההקשר הגרוזי ברבדים נוספים.

תהליכי העצמה וגיבוש זהות של צעירות יוצאות אתיופיה בשירות לאומי – גליה אלף

 המחקר מבקש להתחקות אחר החוויות והתהליכים האישיים של מתנדבות צעירות יוצאות אתיופיה, המשרתות במסגרת מיוחדת של השירות הלאומי, אשר משלבת משימות התנדבותיות עם תהליכי העצמה והשלמת השכלה של הצעירות (תכנית "רעות"). עיקרי הממצאים: מסגרת העבודה סיפקה לצעירות את החוויות המשמעותיות ביותר. המניע העיקרי להגעת הצעירות לתכנית "רעות", היה ההזדמנות לשפר הישגים לימודיים, אך דווקא בתחום זה, התחום הלימודי, חוו הצעירות את התסכולים והכישלונות הגדולים ביותר שלהן בשנה זו. קבוצת השווים הייתה עוגן ותמיכה לקיום התכנית והצלחתה.

"אי-אפשר להתנהג ממש כמו אמריקני כאן בישראל!": גיבוש זהות אצל ילדים ובני נוער טרנס-לאומיים צפון אמריקנים-ישראלים – לורה סיגד ורבקה איזיקוביץ'

 יותר ויותר משפחות מהגרים ברחבי העולם שומרות על קשרים בו-זמניים חזקים בארץ מגוריהם ובארץ מוצאם גם יחד. הצפון אמריקנים בישראל הם קבוצת מהגרים אחת המייצגת את התופעה העולמית הזאת. מחקר זה השתמש בשיטות מחקר אתנוגרפיות מוכוונות ילדים ונוער בקרב ילדים ממשפחות טרנס-לאומיות אמריקניות-ישראליות. אנו מציגות בחינה פנומנולוגית של גיבוש הזהות שלהם ושל חוויותיהם הטרנס-לאומיות, המשתרעות על פני הפער הצפון אמריקני--ישראלי. המאמר מתמקד באופן שבו ילדים אלו תופסים קודים התנהגותיים-חברתיים בקבוצות השווים בסביבות החברתיות שאליהן הם משתייכים.

התמודדות עם תלמידים מהגרים טרנס-לאומיים הישגיים: ניסיונן של מורות ישראליות - רבקה איזיקוביץ'

 רק תשומת לב מעטה הוקדשה לעמדות של מורים כלפי קבוצות תלמידים בעלי שונות תרבותית שהם בעלי הישגים גבוהים. מחקר עומק זה מתמקד בניסיונן של מורות ישראליות, המספרות את סיפורם של שני עשורי עבודת חינוך עם תלמידים בעלי מוטיבציה גבוהה ומצליחים אקדמית אשר היגרו לישראל ממדינות שהשתייכו לברית המועצות. המאמר בוחן את ההשפעה הדיפרנציאלית של מקצוע הלימודים והוותק על חוויית המורות ומנתח דפוסי תקשורת בין המורות ותלמידיהן על פי משתנים אלה. כמו כן נבחנות ההשלכות על הטיפול החינוכי במצוינות אקדמית בקרב תלמידים מהגרים בהקשר הגלובלי.

חינוך בני נוער עולים בישראל: יישום מודל ייחודי של חינוך פנימיית – "כפר הנוער הרב-תרבותי" – עמנואל גרופר

 מאמר זה מתייחס לתופעה אוניברסלית – הגירה והשפעותיה על חינוכם של בני נוער מתבגרים. הוא מציג פן ייחודי בדרך קליטתם של בני נוער מהגרים לישראל -- שיעור גבוה יחסית של מתבגרים בוחרים להתחנך בפנימיות חינוכיות. מודל הקליטה הרווח בישראל מוּנע מהרצון לשלב את העולים במערכות החינוך והחברה. על רקע זה התפתח בישראל מודל ייחודי של פנימיות חינוכיות – כפר הנוער הרב-תרבותי, המתאים במיוחד לצורכיהם של בני נוער מהגרים. בניגוד למגמות של צמצום ממדי ההפניה לפנימיות המסתמנות בעולם המערבי, בישראל ממשיך דפוס זה להתקיים בהצלחה ולהתפתח, ויעילותו כאמצעי חברות וקליטה נבחנת מחדש בכל גל עלייה שמגיע לארץ.

אתגר הרב-תרבותיות בכפר הנוער – שלום שמאי

 40 כפרי הנוער בישראל מהווים תופעה ייחודית בעולם החינוך של מתבגרים. מתחנכים בהם חניכי פנימיות יחד עם תלמידי יום רגילים, ואלה גם אלה מייצגים אוכלוסייה הטרוגנית, הן מבחינת המוצא והן מבחינת המיצב החברתי.

להיות או לא להיות? צעירים צ'רקסים מתלבטים בנוגע לזהותם – גופסה קתז

 המחקר דן באופן הוליסטי בהיבטים הכרוכים בחייהם של צעירים צ'רקסים מכפר קמא כמיעוט אתני בחברה השונה בלאום ובדת. המחקר התמקד בנושאים הבאים: בחינת תהליך גיבוש הזהות בקרב צעירים צ'רקסים, בחינת תהליכי ההתמודדות של צעירים צ'רקסים כבני מיעוט בישראל ובחינת הבדלים בתפיסת זהות בין המגדרים. נעשה שימוש במחקר אתנוגרפי, משום שזוהי גישת המחקר המתאימה ביותר לניתוח תהליכים מקבילים ומורכבים שכאלה ולעיצובה של תמונה שכזו; זאת בשל אופייה ההוליסטי, התיאורי והפרשני(LeCompte, 1999 Schensul &) והתייחסותה לנתונים בתוך הקשרם התרבותי.

שלב תוכן