מפגש 26 (דצמבר 2007): התנהגויות סיכון ממכרות: סמים, אלכוהול, הימורים וגלישה באינטרנט בקרב ילדים ובני נוער

שימוש בסמים בישראל – מסקנות נוספות מהסקרים – גיורא רהב

סקרים ארציים של השימוש בסמים על ידי בני נוער (תלמידים) נערכו בארץ מאז 1989. מאמר זה מנסה לבדוק היבטים מסוימים של התמונה המצטברת מסקרים אלה. המאמר עוסק בשני נושאים עיקריים. הנושא הראשון הוא שיעורי השימוש בקבוצות החומרים העיקריות. הבדיקה מראה שלפחות בעשר השנים האחרונות שנבדקו (1995--2005) הייתה מידה רבה של יציבות בשיעורי השימוש. עלייה משמעותית ועקיבה למדי נמצאה רק בשימוש במשקאות חריפים וקנביס. הנושא השני שנבדק הוא מידת ההתמדה בשימוש בחומרים שנסקרו. נמצא שההתמדה הרבה ביותר הייתה בשימוש בסמים "קשים" ובטבק.

השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים בקרב מתבגרים מהאוכלוסייה הערבית בישראל אשר נשרו מלימודים – פייסל עזאיזה, מירב שהם, רחל בר המבורגר וח'אלד אבו-עסבה

המחקר הנוכחי בדק את שיעורי השימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים בקרב מתבגרים ערבים בישראל אשר נשרו מלימודים במסגרות חינוך פורמליות. במסגרת המחקר נבדקו קשרים בין שיעורי השימוש לבין משתנים, אשר כללו רקע סוציו-דמוגרפי, מאפיינים בין-אישיים, מאפיינים קוגניטיביים ומאפיינים אישיותיים. זהו המחקר הראשון אשר בחן את תופעת השימוש בסמים והמאפיינים הקשורים בה בקרב נוער ערבי נושר בלבד.

במחקר השתתפו 500 בני נוער ערבים אשר נשרו מבתי ספר ואשר מתגוררים בגליל, בנגב, במשולש ובערים מעורבות. הנבדקים מילאו שאלוני דיווח עצמי שבאמצעותם נבדקו שימוש בחומרים שונים ומשתנים אחרים.

תרומתם של גורמים אישיים ומשפחתיים להבנת עמדות מתבגרים כלפי שימוש לרעה בסמים ובאלכוהול: השוואה בין מהגרים מחבר העמים לבין ילידי הארץ – שפרה שגיא, אסתר שני ואלה ליבוביץ

הגירה היא מעבר פסיכו-סוציאלי המהווה פוטנציאל לתחושות לחץ בקרב מתבגרים. תוצאותיו של לחץ זה עלולות להתבטא בהתנהגויות של שתיית אלכוהול ושימוש בסמים. דיווחים על בני נוער שהגיעו בגלי ההגירה הגדולים מחבר העמים לישראל בשנות התשעים, העידו על עלייה בכמות המשתמשים בסמים ובאלכוהול. אולם מחקרים מראים כי רובם של הצעירים מבין העולים – למרות מצוקות ולחצים שחוו עקב ההגירה – ביטאו עמדות שליליות כלפי השימוש בסמים ובאלכוהול ודיווחו על אי-שימוש לרעה בהם.

תרומת המשפחה להתנסות ילדיה בחומרים פסיכו-אקטיביים, בהימורים ובהתנהגויות סיכון אחרות – מאיר טייכמן

המשפחה הגרעינית היא הזירה המרכזית שבה גדל הילד, ובה אישיותו מתעצבת, הוא רוכש דפוסי התנהגות, לומד ערכים ומפנים עמדות כלפי תחומי החיים השונים. בעבר ה"אשמה" על התנסות במשקאות אלכוהוליים ובסמים ועל מעורבות בהימורים למיניהם יוחסה בעיקר לקבוצת השווים, כלומר לחברות ולחברים. בעשורים האחרונים של המאה העשרים ובעשור הראשון של המאה העשרים ואחת, המחקר בעולם בתרבויות השונות במאוד זו מזו, מצביע על השפעה מורכבת של גורמים ביולוגיים וגנטיים, גורמים נפשיים וגורמים חברתיים, ובין אלו בולטת החשיבות הרבה של ההורים ושל המשפחה כמוסד חברתי.

השפעת ההתמכרות לחומרים פסיכו-אקטיביים של הורים על ילדיהם שבגיל בית הספר היסודי – נטע פלג-אורן

מאמר זה סוקר שיטתית מחקרים על הסתגלות פסיכו-סוציאלית של ילדים בגיל בית ספר יסודי החיים בצל התמכרותו של הורה לאלכוהול ולסמים (למעט ניקוטין). הסקירה מתארת ומנתחת את אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר, הממצאים והמסקנות של 21 מחקרים, אשר פורסמו החל משנת 2000 ועד מועד כתיבת המאמר (ספטמבר 2006). מעבר למרכיב התורשתי, ילדים להורים המכורים לחומרים פסיכו-אקטיביים, נמצאים בסיכון לטווח רחב של קשיים פסיכולוגיים, חברתיים, קוגניטיביים והתנהגותיים במהלך חייהם, כולל שימוש עצמי בסמים ובאלכוהול.

התנהגות הימורים בקרב בני נוער: תאוריה ומחקר – בל גבריאל-פריד

במהלך שני העשורים האחרונים עלתה במדינות מערביות רבות נגישותם של מבוגרים ובני נוער להימורים. החוקרים בתחום סבורים כי בני הנוער של היום נחשפים לסביבה שבה ההימורים נגישים, מקובלים חברתית ואף נתפסים כלא מזיקים.

"התמכרות לאינטרנט": פתולוגיה, מיתוס ופניקה מוסרית – יעקב הכט

בחברההמודרנית תפקידם של אנשי בריאות הנפש לטפל בתחושות מצוקה של האדם, ובמצוקותהקשורות לאינטרנט בכלל זה. אולם ייחוס הגורםהישירלמצוקה לטכנולוגיות האינטרנט, אין לו בינתיים על מה להסתמך, שכן ל"התמכרות לאינטרנט" לא הוגדרועדיין אמות מידה קליניות או תסמינים פתולוגיים; היא איננה נחשבת כהפרעהנפשיתואיננה מוכרת כמחלה על ידי המערכת הרפואית. כמו כן, אין ממצאיםאפידמיולוגיים שיגדירו את הגלישה הנורמלית באינטרנט ואת הסטייה ממנה באופן שניתןיהיה להסיקמהם ביחס לפתוֹלוגיה.

הטיפול ברכיבה בנוער בסיכון החי בפנימייה והשפעתו על דימוי עצמי, שליטה עצמית ואמון – קרן בקי, יוסי טרקל ומאיר טייכמן

במאמר מוצגים המסגרת המושגית-תאורטית של טיפול ברכיבה (Equine Facilitated Psychotherapy) בנוער בסיכון, פירוט המרכיבים הייחודיים של התערבות טיפולית זו ויישומה תוך כדי מחקר ההערכה. המחקר בדק את השפעת תכנית התערבות של טיפול ברכיבה על ממדים של דימוי עצמי, שליטה עצמית, אמון ושביעות רצון מהחיים בקרב נוער בפנימייה טיפולית; בני נוער אלו נמצאו מעורבים בעבריינות, בשימוש בחומרים פסיכו-אקטיביים וכדומה, וחלקם הופנו לפנימייה באמצעות בתי המשפט ושירות המבחן. ההתערבות שנבדקה כללה מפגשים טיפוליים פרטניים ברכיבה, שנערכו אחת לשבוע במשך שבעה חודשים.

טיפול יצירתי בנוער מתבגר נפגע סמים – תמי קידר, שלי גפן וחווה אלפרן

המאמר מסכם ניסיון שהצטבר ב"אל סם" רעננה בטיפול בבני נוער נפגעי סמים והוריהם. במוקד הטיפול – עידוד היצירתיות והביטוי הלא מילולי, מתוך הנחה שהיצירה האמנותית מאפשרת הסרת הגנות, עקיפת ההתנגדות וראיית העולם מעבר להכחשה. כמטפלים חשוב לנו להדגיש את תרומתם של הכלים האמנותיים (דרמה, סיפור, אמנות פלסטית) להעמקת מודעותם העצמית של המטופלים ולהבנת תפקודם במערכות חייהם השונות. השימוש בסמים ובאלכוהול גרם לנתק רגשי ורוחני, ואילו האמנות אפשרה התחברות מחודשת עם חלקים אלו בתוכם.

סקירת ספרים

  • דרכים בכתיבת מחקר איכותני – מפירוק המציאות להבנייתה כטקסט מאת שמחה שלסקי וברכה אלפרט – עמיה ליבליך 
  • מחוויות מפתח לנקודות מפנה: על עצמת ההשפעה החינוכית מאת גד יאיר – אמיתי המנחם
שלב תוכן