מפגש 31 (יוני 2010): ילדים ונוער מתמודדים עם לחץ במציאות הישראלית: גישה סלוטוגנית במחקר ובמעשה

פתח דבר – ילדים ונוער מתמודדים עם לחץ במציאות הישראלית: גישה סלוטוגנית – שפרה שגיא

גיליון זה של "מפגש" מציג מגוון עבודות מחקר העוסקות בהתמודדות של ילדים ובני נוער במצבי הלחץ אשר אפיינו את המציאות הישראלית בשנים האחרונות: אירועי טרור ואינתיפאדה, מלחמת לבנון השנייה ומלחמת עזה, ההתנתקות מגוש קטיף ומיישובי חבל עזה ונפילות הקסאמים בשדרות ובאזור הדרום. נראה שקבוצה רחבה למדי של חוקרים ישראלים העוסקים בלחץ בוחנת את ה"מעבדה הטבעית" שבה אנחנו חיים, מנקודות מבט שונות. בגיליון זה נתנו דגש מיוחד למִשנה הסלוטוגנית, המכוונת לחיפוש אחר כוחות ומשאבי חוסן אישיים, משפחתיים וקהילתיים המאפשרים עמידות מול גורמי לחץ.

תגובות לחץ ומשאבי התמודדות בקרב מתבגרים יהודים ובדווים בעת ירי טילים ובעת רגיעה – ארנה בראון-לבינסון ושפרה שגיא

המחקר בחן תגובות לחץ בקרב מתבגרים יהודים ובדווים במצב לחץ אקוטי, תחת מתקפת טילים בעת מבצע "עופרת יצוקה" (ינואר 2009). חצי שנה לאחר מכן, בחלוף מצב זה, תגובות הלחץ נבדקו שנית. מטרתו של המחקר הייתה לבחון הבדלים בין שני המצבים, הן בתגובות ללחץ בשניהם והן בדפוסי המשאבים למיתון התגובות. תחושות קוהרנטיות ותקווה (קולקטיבית ואישית) נבחנו כמשתנים ממתנים לתגובות הלחץ. 85 מתבגרים יהודים מבאר שבע ו-81 מתבגרים מרהט השתתפו במדגם במהלך מבצע "עופרת יצוקה". בשלב השני של המחקר השתתפו 77 בני נוער יהודים מבאר שבע ו-77 בני נוער בדווים מרהט.

להתבגר ולהתגבר – הקשר בין מאפייני החשיפה של בני נוער לאירועי מלחמת לבנון השנייה לתגובות המצוקה שלהם שנה לאחר סיומה – אוהד גרין, תמר לביא ורחל דקל

המחקר הנוכחי בדק את ההשלכות הנפשיות של מלחמת לבנון השנייה בקרב מתבגרים ישראלים, כפי שבאו לידי ביטוי בתסמונת פוסט-טראומטית, מצוקה פסיכיאטרית נלווית ושביעות רצון מהחיים, כשנה לאחר סיום המלחמה. כמו כן בחן המחקר את תרומתם של מגדר, חשיפה לאירועים טראומטיים בעבר וחשיפה מסוגים שונים לאירועי המלחמה להסתגלות הנפשית של המתבגרים. 2,314 תלמידי כיתות ז--ח מהצפון השתתפו במחקר ומילאו שאלונים שהעריכו את חשיפתם למלחמה ואת הסתגלותם הנפשית. 

זהות והשתייכות כמשאבי התמודדות של בני נוער דרוזים בזמן מלחמת לבנון השנייה – טל ליטבק-הירש וענבל אסתר סיקורל

מאמר זה בוחן את דרכי ההתמודדות של צעירים דרוזים במהלך מלחמת לבנון השנייה וטוען כי זהות והשתייכות קהילתיות, עדתיות ולאומיות מהוות אמצעי התמודדות עבורם. במהלך המלחמה רואיינו כחמישים מתבגרים דרוזים ששהו תקופה קצרה במחנה נוער בדרום הארץ, לאחר שפונו מבתיהם בשל ההפצצות על כפרם. במאמר מוצגות עמדותיהם ותפיסותיהם של הצעירים ביחס לזהותם כישראלים וכדרוזים. בדיון ננסה להסביר את הזדהותם החזקה של הצעירים הדרוזים שראיינו בעת המלחמה עם המרכיב הישראלי והדרוזי בזהותם, ונטען כי חיזוק ההזדהות עם המרכיבים האלו הוא אמצעי להתמודדות עם הרגשות הקשים שמעוררת המלחמה.

כיצד הורים יהודים וערבים תפסו את העמידות הנפשית של ילדיהם במלחמת לבנון השנייה – מולי להד, מירי שחם ויהודה שחם

מחקר זה נערך בישראל בשני מועדים: חודש אחד אחרי מלחמת לבנון השנייה, שהתרחשה ביולי– אוגוסט 2006, ועשרה חודשים אחריה. בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל קהילות ערביות-ישראליות נחשפו להפגזות מצד ארגון טרור ערבי. המחקר בדק את השפעת המלחמה על מדגמים מייצגים של שתי האוכלוסיות העיקריות באזור – היהודים והערבים – והתמקד בתפיסות ההורים באשר לעמידות הנפשית של ילדיהם.

השפעת רגשות על הערכות הסיכון בקרב צעירים בצפון הארץ ובמרכזה לאחר מלחמת לבנון השנייה – אורי בן ציון, שוש שהרבני וטל שביט

המחקר הנוכחי מתבסס על מחקר שדה טבעי שהתקיים בעת מלחמת לבנון השנייה, בקיץ 2006, והוא נועד לבדוק את הקשר בין רגשות שליליים שהתעוררו בעקבות המלחמה לבין הערכת הסיכון העתידי של צעירים הגרים בצפון הארץ, בהשוואה לאלו הגרים במרכזה. כמו כן נבדק הקשר בין רגשות שליליים שהתעוררו בעקבות המלחמה, לבין הערכת הסיכון העתידי של צעירים יהודים תושבי הצפון, בהשוואה לצעירים ערבים המתגוררים באזור. המחקר בדק במיוחד את הקשר שבין רגשות שליליים (שילוב של פחד וכעס) של הצעירים לבין תפיסת הסיכון העצמית העתידית שלהם ולבין הערכת הסיכון שלהם בנוגע לעתידו של הישראלי הממוצע.

תגובות רגשיות בקרב מתבגרים דתיים וחילונים לפני פינוי חבל עזה ואחריו: גישה סלוטוגנית – רינת גלילי ושפרה שגיא

המחקר יצא מתוך הגישה הסלוטוגנית לחקר לחץ ובחן את תרומתם של גורמים מתווכים וממתנים להפחתת תגובות לחץ ומצוקה בעת הפינוי הכפוי של יישובי חבל עזה. המחקר בחן שתי קבוצות מדגם של בני נוער – דתיים וחילונים – תוך השוואה בין שני מצבי לחץ שונים: לפני הפינוי ואחריו. כל אחת מקבוצות המדגם נבדקה במהלך החודשיים שקדמו לפינוי ובתקופה של שלושה עד שישה חודשים לאחר הפינוי. המחקר השווה את דפוס ההתמודדות של כל אחד מהמדגמים במועדים השונים. נבדקו תגובות הלחץ (חרדה וכעס מצביים, תחושת תקווה) ותחושת קוהרנטיות כגורם ממתן.

פינוי כפוי והשפעותיו על ילדים בגיל החביון – אורית נוטמן-שורץ, אפרת הויס ואביטל אלטמן

פינוי כפוי של תושבים ממקום מושבם כתוצאה משינויי גבול, מלחמה או אסונות טבע מוכרים בספרות כמקור לדחק בקרב קהילות שונות ברחבי העולם ובישראל. תגובות ילדים למצב דחק כזה טרם נחקרו באופן מספק. לפיכך, המאמר הנוכחי מתאר מחקר המתמקד בתיאור תפיסות ילדים בגיל החביון בנוגע לפינוי כפוי ומעבר למקום מגורים חדש; זאת באמצעות ניתוח פנומנולוגי ואבחוני ציורים של 12 ילדים בני 7--9 שנים שפונו מגוש קטיף.

תסמינים רגשיים והתנהגותיים ודפוסי התמודדות בקרב בני נוער ישראלים במהלך האינתיפאדה השנייה – ארנה בראון-לבינסון

רוב המחקרים בקרב מתבגרים תחת איום של טרור מתמשך התמקדו במתבגרים החיים בערים ובאזורים בעלי סיכון גבוה. מטרתו של מחקר זה היא לחקור מתבגרים ממגוון אזורים בישראל (ערים ויישובי ספר) בעלי חשיפה שונה לפיגועי טרור. המחקר בדק מגוון רחב של בעיות רגשיות והתנהגותיות של מתבגרים החיים בצל איומי הטרור.

גורמי סיכון וחוסן בקרב מתבגרים עולים ממדינות שהשתייכו לברית המועצות – לודמילה רובינשטיין, יוליה מירסקי, יאנה שרגה וורד סלונים-נבו

מתבגרים החווים הגירה נאלצים להתמודד עם מטלות ההסתגלות לחברה חדשה שעה שהם שרויים בשלב התפתחותי המאופיין בשינוים רבים. מטרת המחקר הייתה להבין כיצד חלק מהמתבגרים האלה מצליחים להתמודד עם הקשיים ולהתגבר עליהם, בעוד שאחרים מפתחים קשיים ארוכי טווח. המחקר כלל הערכה פסיכולוגית וחברתית של מתבגרים, בני 12 עד 15, שעלו לישראל ממדינות שהשתייכו בעבר לברית המועצות, ושהחלו לגלות סימנים של קשיי הסתגלות. 245 מתבגרים רואיינו בתחילת שנת הלימודים תשס"א ו-167 מתוכם רואיינו שוב כעבור שנה.

שלב תוכן