הומופוביה מופנמת מנקודת מבט פסיכודינמית: מקרה פרטי של הזדהות עם התוקפן - גידי רובינשטיין

משיכתם המינית והרומנטית של נערים וגברים הומוסקסואלים לעמיתיהם ההטרוסקסואלים היא תופעה נפוצה, במיוחד בגיל ההתבגרות, שבו קבוצת השווים (peer group) מורכבת ברובה המכריע מנערים הטרוסקסואלים, וחשיבותה רבה כחלק ממרד הנעורים המאפיין שלב התפתחותי זה. גברים הטרוסקסואלים ממשיכים להוות מושא תשוקה עבור הומוסקסואלים גם בהמשך ההתפתחות, ובמקביל מחקרים מצביעים בעקיבות על עמדותיהם השליליות כלפי הומוסקסואלים. במאמר זה נערך ניסיון לבדוק, האם משיכה זו של הומוסקסואלים להטרוסקסואלים מבטאת רק הערצה לאידאל הגברי שמציג הגבר ההטרוסקסואל, או שמא גם קושי בקבלת הנטייה החד-מינית והפנמה של ההומופוביה האופיינית כל כך לגברים הטרוסקסואלים. במרכז הדיון עומד מנגנון ההזדהות עם התוקפן שטבעה אנה פרויד, ונבדק מקומו של מנגנון זה במשיכתם של הומוסקסואלים להטרוסקסואלים. מסקנת המאמר היא שהבנת מנגנון זה ודיון בו חיוניים לטיפול פסיכודינמי אפירמטיבי שמטרתו לעזור למטופלים הומוסקסואלים לקבל בהשלמה את נטייתם המינית השונה. זאת בניגוד לימים אפלים, שבהם תרמו עקרונות פסיכואנליטיים לפתולוגיזציה של הומוסקסואליות בקרב גברים.

מילות מפתח: הומוסקסואליות, נטייה מינית, זהות מינית, הומופוביה, הומופוביה מופנמת, מגדר, גבריות