פרויקטים לילדים ונוער בסיכון
 |
| פרויקטים בשיתוף עם עמותת "אשלים"
- עמותה לתכנון ולפיתוח שירותים לילדים ובני נוער בסיכון ומשפחותיהם |
(נוסדה על ידי ג'וינט ישראל ונתמכת ע"י ממשלת ישראל, ג'וינט ישראל והמגבית היהודית המאוחדת-הפדרציה, ניו-יורק)
עמותת "אפשר" החלה בפעילות משותפת עם עמותת "אשלים" בשנת 2000 ושותפה בהפעלת פרויקטים אלו:
"שילוב כשותפות"
הפרויקט נועד ליצור שותפויות בין תלמידי בתי ספר מיוחדים לבין תלמידי בתי ספר רגילים.
השותפויות כוללות פעילות משותפת בנושאים חווייתיים, תוך ראיית הרווח החברתי-חינוכי מהמפגש: הסרת חומת החששות כבסיס להידברות וכתנאי להשתלבות בחברה בעתיד, והפחתת הדימוי הסטריאוטיפי בקרב שתי הקבוצות: ילדים מהחינוך וילדים מהחינוך הרגיל. משרד החינוך הוא שותף מלא לפרויקט ומכוון את הפעילות בשטח. הפרויקט פועל ביישובים שונים ברחבי הארץ.
"מסיכון לסיכוי"
הפרויקט משלב ילדים בעלי צרכים מיוחדים במעונות לגיל הרך.
התוכנית מפחיתה סיכונים בשני אמצעים: שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים במסגרת
נורמטיבית והנגשת שירותים פארא-רפואיים וסוציאליים לילדים אלה במסגרת המעון,
סיוע להורים לטפל בילדם.
לכל ילד מתרגלת מיוחדת המקבלת הדרכה מקצועית מצוות המכון להתפתחות הילד.
הפעילות מתרחבת גם למשפחת הילד המהווה יחידה טיפולית.
התוכנית מופעלת בהצלחה רבה בשבעה מעונות יום לילדים בגיל הרך - מעון ויצ"ו
בקרית שמונה, מעון נעמ"ת באשדוד, מעון ויצ"ו באשקלון, מעון אום
ליסון במזרח ירושלים, מעון באום אל פאחם, מעון אמונה ברמלה ומעון בשדרות.
הפרויקט מופעל בשיתוף מלא עם משרד העבודה והרווחה, משרד הבריאות, מכונים
להתפתחות הילד, עמותות המפעילות מעונות ורשויות מקומיות.
"קהילה אכפתית"
הפרויקט מתמקד בצורכי ילדים ומשפחות כפי שהמשפחות רואות ומגדירות אותם.
בית הספר ומשפחות התלמידים הופכים ל"קהילה תומכת" המסייעת לנזקקים,
תוך שיתוף התושבים, השירותים המקומיים ואנשי עסקים. התכנית מפתחת שירותי
חינוך, בריאות ורווחה בתוך בית הספר. קהילות אכפתיות פועלות בשכונות גילה
ואום טובא בירושלים ובשכונות מעורבות ביפו. בשכונות אלו הוקמו ועדות היגוי
משולבות של הורים, פעילי ציבור, נציגי בית הספר, אנשי עסקים ונציגי משרדים
וגורמים קובעים ומעורבים בקהילה והופעלו מוקדי פעולה רבים הקשורים לבית
הספר.
מתן מענה טיפולי לפגיעה מינית בקרב ילדים ונוער
התוכנית מקימה מערך טיפול בילדים ובני נוער קורבנות פגיעה מינית ובבני
משפחותיהם.
יעדי התוכנית:
1. הקמת רשת מטפלים לטיפול בילדים ובנוער נפגעי תקיפה מינית.
2. בניית מודל עבודה משותף לפקידי סעד לחוק הנוער, למטפלים ולגורמים נוספים
בקהילה לטיפול בילדים ונוער נפגעי פגיעה מינית.
לתכנית שני מרכיבים ייחודיים:
א. ההכשרה מתבצעת במשותף עבור פסיכולוגיים חינוכיים, קליניים, ומטפלים
נוספים ממערכת בריאות הנפש ופקידי סעד לחוק הנוער.
ב. התכנית מלווה את הטיפול בילד בקבוצת הדרכה המתבצעת על ידי מומחה קליני
בתחום של פגיעה מינית בילדים.ההדרכה משותפת לכל הגורמים הנ"ל.
3. הקמת פורומים קהילתיים לנושא פגיעה מינית בילדים ובנוער - בפורומים
ישתתפו כל הגורמים הקהילתיים האחראים והמעורבים בטיפול בילדים קורבנות
פגיעה מינית: מערכת החינוך, המשטרה, הפרקליטות, בריאות הציבור, פקידי סעד
לחוק הנוער, מטפלים קליניים ועוד. בכל קהילה שבה יוקם פורום, הוא יצבור
את הניסיון והידע המקומיים בטיפול בילדים קורבנות פגיעה מינית, יהווה כתובת
למטפלים ולגורמים אחרים בייעוץ, בחלוקת אחריות ובבניית תוכנית הטיפול ההולמת.
מרכז הגנה לילדים ונוער בירושלים
המרכז הינו שירות חדש, ראשון מסוגו בארץ, המרכז תחת קורת גג אחת את הטיפול
הראשוני בילדים ובני נוער נפגעי התעללות (פגיעה פיזית, מינית או נפשית
והזנחה מתמשכת).
המרכז
מבוסס על מודל קיים בארצות הברית שנועד לשפר
את איכות החקירה והאבחון, ליעל ולקצר את התהליכים הנדרשים לצורך קבלת החלטות
לגבי ילדים ובני נוער שנפגעו. המרכז מציע תהליך אבחון, חקירה והתערבות
שאינו חושף את הילד ומשפחתו למספר רב של ראיונות ובדיקות, במקומות שונים
ולמשך זמן ממושך. ניהול התהליך במרכז נעשה בזמן קצר ובמקום אחד, ללא סרבול
מיותר עבור הילד והמשפחה. ההתערבות מתבצעת על ידי כל הגורמים המטפלים (עובד
סוציאלי, חוקר ילדים, חוקר נוער, רופא ילדים, גניקולוג, פרקליט ואם בית),
במקום אחד ובזמן אמת.
פניות למרכז
למרכז יכולים לפנות ילדים ובני נוער עד גיל 18 ובני משפחתם (שאינם פוגעים),
תושבי ירושלים וסביבתה, באופן עצמאי - בטלפון ובהגעה עצמית, או באמצעות
גורמי טיפול בקהילה.
כתובת המרכז:
רחוב צ'ילה 6, קרית-היובל, בניין "הדסה הקטנה" מאחורי "המפלצת"
טלפון: 3200* מכל טלפון או: 02-6448844. פקס: 02-6421374
לאתר המרכז: www.hagana.org.il
סיוע מקצועי וליווי לילדים והוריהם במשפחות במעבר
גירושין הוא אחד מהמעברים המשפיע על אנשים רבים – כל בני המשפחה והסובבים אותם. שלבי המעבר "תופסים" את הילדים במשפחה כשהם בגילאים שונים עם הצרכים האופייניים לאותו גיל. משפחות במעבר וילדיהם בפרט, הם אוכלוסייה בסיכון המחייבת בניית מערך כללי וארצי של תוכניות התערבות מגוונות מותאמות לצרכים ההתפתחותיים השונים של כל חברי המשפחה. על מנת להתמודד עם בעיה מורכבת זו יש צורך במודל עם אפשרויות עזרה מגוונות בעומק העזרה המוצעת, באופייה, בשיטות ההתערבות ובהיקפם.
מטרות התוכנית הן לתת מגוון ורצף של שירותים למשפחות במעבר – הורים, ילדים ובני נוער – על פי צורכיהם, לעבות ולהרחיב את התשתית המקצועית הקיימת בישראל, להעלות את המודעות ולגייס את הקהילה לצורכי ילדי גירושין – כילדים בסיכון ולהטמיע בהיקף ארצי את סל השירותים לאוכלוסיית היעד ולמטפלים השונים.
פנימיות משטרתיות
הוקמו שתי פנימיות משטרתיות המשולבות בפנימיות קיימות המיועדות לנערים ונערות בני 18-14 בעלי יכולת לימודית תקינה ומסוגלות ללימודי בגרות תוך מתן עדיפות לבני נוער מרקע סוציו-אקונומי נמוך, עיירות פיתוח ומשפחות של עולים חדשים. הפנימיות מופעלות בגישה הוליסטית הכוללת התייחסות והתאמת תוכניות הלימודים ה בית-ספרית למסלול בגרות בתחומי המשטרה, קרימינולוגיה, סוציולוגיה וקורסי משטרה ייחודיים. הקמת הפנימיות היא בשותפות מערכתית ובין-משרדית.
הנחות היסוד שעמדו מאחרי הקמת הפנימיות המשטרתיות היו:
- הפעלת מסלול משטרתי במסגרת פנימייתית במערכת החינוך במסלול הוליסטי (שילוב ייחודי של בית הספר ופנימייה תחת חסות כפר נוער) תהיה בעלת השפעה חינוכית גבוהה ותהווה אתגר חינוכי, מקצועי, ערכי ולאומי.
- לימודי משטרה בצד נושאים מתחום הקרימינולוגיה ותחומים משיקים נוספים מקנה לתלמידים מערכת ערכים ומיומנויות המחזקות את מחויבותם לליבה של מערכת החינוך ואכיפת החוק במדינה דמוקרטית.
- לימודי משטרה והקמת פנימייה משטרתית מגלמים בתוכם את האפשרות לחנך את הנוער לעשייה חברתית ולאזרחות פעילה.
- בני הנוער האמורים ללמוד בפנימייה זו ואשר מגיעים מאוכלוסיות חלשות בחברה ייחשפו במהלך הלימודים לתחומי דעת שונים הקשורים לחברה הישראלית ומוסדותיה. חשיפה זו תאפשר בניית אופק התפתחותי עבור החניכים ופיתוח שאיפות לקריירה משמעותית בחברה הישראלית בבגרותם
אחריות לתוצאות
מטרות התוכנית הן לקבוע איכות חיים של יישובים על פי הצרכים המקומיים, ולבדוק את הצלחת השינויים שהושגו ברמה היישו בית על סמך מדדים ברורים שנקבעו מראש. לטווח ארוך המטרה היא להפיק לקחים ומסקנות ולבנות תוכנית משופרת למען הקהילה בכלל, והנזקקים בה ביותר, בפרט.
התוכנית מיועדת לשפר את הסיכוי של אוכלוסיות נזקקות ואוכלוסיות בסיכון על ידי גיוס ופעילות של התושבים עצמם. התוצאות והמדדים להשגת יעדי התוכנית ייקבעו על ידי התושבים יחד עם אנשי מקצוע מקומיים מכל התחומים.
זוהי תוכנית חדשנית המעבירה את מרכז הכובד מבלעדיות נותני השירותים לעבר התושבים, לצד שיקולים מקצועיים שעד כה היו בלעדיים בקביעת סדרי העדיפויות והקדימויות החברתיות.
הייחודיות בתוכנית זו הינה בדומיננטיות של התושבים עצמם בקביעת התוצאות, התהליכים והמדדים להשגתם וכן שבראש התהליך כולו עומד ראש העיר.
ספורט כמקפצה - ממצוקה להצלחה
מטרות הפרוייקט:
1. לעודד יוזמות הרותמות את הספורט לקידום ילדים ובני נוער על פני רצף
הסיכון: מניעה, טיפול ושיקום.
2. לגבש ידע יישומי: כיצד לקדם דפוסי התמודדות בונים בעזרת הספורט, להעריכו
מחקרית ולהפיצו.
ארבע ספורטאיות מהשורה הראשונה (אשר נבחרו במסגרת התוכנית "אשת לפידות" - ג'וינט), מפעילות תוכניות ספורט לנערות ומדריכות בתחומים: קראטה לילדים
בעלי מוגבלויות, פוטבול, כדורגל לבנות והגנה עצמית לבנות ולמדריכות. הפעילות
הספורטיבית מקדמת את כל המשתתפות, בהתאם לאופי הספורט ותוכניותיה של כל
אחת מהמפעילות.
תכנית להתערבות וטיפול לילדים ומורים במצבי
לחץ במערכת החינוך
התוכנית גובשה בשל מצבי הלחץ המתמשכים בהם נתונים תלמידים ומורים בעקבות
המצב הביטחוני המתמשך. בשנים 2003-2004 תופעל התוכנית בירושלים וסביבותיה.
התוכנית תעסוק בהדרכה והנחייה של מנהלים ומורים כיצד לזהות תלמידים במצבי
לחץ, לטפל בהם או להפנותם למקורות טיפול אחרים. חלק מהתכנית יעסוק במצוקת
המורים עצמם תוך תמיכה וסיוע אישיים.
את התוכנית מוביל השירות הפסיכולוגי ייעוצי של עיריית ירושלים וגורמי חנוך
מקומיים בעיר.
בריאות למתבגרים - תכנית התערבות קהילתית
התוכנית עוסקת בטיפול בבעיות נפשיות ובריאותיות של מתבגרים. גיל ההתבגרות
מתאפיין בתופעות נפשיות ופיזיולוגיות מוכרות ולעתים חריגות, ומרכז זה בא
לתת תשובות לכך.
בשלב זה הוקמו בירושלים, תל-אביב ואשקלון מרכזי טיפול בבעיות אלה. בכל
מרכז ערוכים אנשי מקצוע לייעץ ולטפל במתבגרים אשר פונים אליהם ישירות,
מופנים על ידי גורמי החינוך ביישוב ובבתי הספר.
תוכנית אב ארצית לפיתוח ושדרוג מועדוניות
מועדונית היא אחת המסגרות הטיפוליות לילדים בסיכון באזור מגוריהם. המועדונית
משמשת כמסגרת חמה ואינטימית ומקנה לילד סיוע בלימודים, שקט נפשי ומשלבת
אותו בסביבתו. במועדונית משתתפים כ-15 ילדים בגילאי 6 עד 12 שנים והיא
פועלת בשעות אחה"צ ועד לשעות הערב.
תוכנית אשלים החדשה לשדרוג ופיתוח המועדוניות כוללת:
הכשרה ופתוח של כוח
האדם.
הקמת רשתות תמיכה
ביישובים.
תיעוד וכתיבת התורה.
העשרת סל השירותים.
פיתוח תכניות לאוכלוסיות
ייחודיות.
הפעילות נעשית בעשרות יישובים ברחבי הארץ ושותפים לה משרד החינוך, משרד
העבודה והרווחה והרשות המקומית.
התמודדות תלמידים עם דחייה חברתית בקרב בני גילם
כל אוכלוסיית התלמידים בבית הספר היסודי ובחטיבות הביניים מעורבת באירועים וחוויות של דחייה חברתית ומושפעת מהם.
ייחודה של התכנית המוצעת הינה בהתייחסות רחבה יותר למושג הסיכון ובהחילה אותו על כלל אוכלוסיית התלמידים, זאת מאחר שחוויות של דחייה הנן אנושיות וקורות בכל מערכות היחסים. לכן מטבע הדברים הנן חוויות הנפוצות לא רק בקרב אותם 10% של ילדים דחויים כרונית הנמצאים בכל כיתה כפי שמדווח בספרות, אלא קיימים גם בקרב כלל הילדים, כאשר 47% מהם נקלעים לעיתים בשל נסיבות שונות, לאירועים של חרם, הצקות, התעלמות, נידוי, השפלה ופגיעות גופניות הגורמים להם לחוויות של דחייה, ו-53% מהם לוקחים חלק בדחיית אחרים או צופים באירועי דחייה מהצד ומושפעים מהם.
מטרת תכנית היא פיתוח חוסן באמצעות התערבות מערכתית והוליסטית בקרב כלל הילדים בשל היותם בסיכון לחוות דחייה חברתית.
תכנית הפעולה של פרויקט זה היא לפתח כלים חינוכיים-טיפוליים, משחקים וסרטי אנימציה; לכתוב חומרים המיועדים ליועצים ופסיכולוגים חינוכיים לצורך הדרכת אנשי חינוך והורים; לפתח דגם של "מקום לכולם" המיועד לטיפוח חברתי ולטיפול בסוגיות של דחייה חברתית; לערוך ניסוי פיילוט ב-10 כיתות בביה"ס יסודיים ובחט"ב – כ-300 תלמידים; להכשיר יועצים ופסיכולוגים להטמיע את הכלים שיפותחו.
השותפים לפרויקט הם שפ"י, האגף לחינוך יסודי והאגף לחינוך על יסודי במשרד החינוך.
| פרויקטים בשיתוף עם ג'וינט ישראל |
בניית קהילה
מטרת העל של תכנית זו היא לבנות קהילה במיטבה על מערכותיה לשיפור איכות החיים העירוניים של עולים וותיקים כאחד. האסטרטגיה היא התערבות מערכתית כוללת בישוב קולט עולים הנמצא במצב של משבר במטרה להעצים ולאפשר שינויו לישוב מתפקד, הממצה טוב יותר את הפוטנציאל הטמון בו, בתושביו, במערכותיו העירוניות, החברתיות והכלכליות. שינוי זה יכול להתרחש בהסתמך על העולים כמשאב וכמנוף לשינוי, ורתימת כל הכוחות הקיימים ביישוב להשגת המטרה.
אוכלוסיית היעד של התכנית כוללת תושבים עולים וותיקים, עובדים במערכות הציבוריות ביישוב, המגזר העסקי והמגזר השלישי.
בשלב הראשון נבחרו שלושה יישובים להפעלת התכנית. דוגמאות לתוצאות המצופות מפרויקט זה הם: בניית חזון יישובי, קביעת נושאים וסוגיות לטיפול לפי סדרי עדיפויות ובניית שירותים חדשים.
הפרויקט מופעל בשיתוף עם מסד קליטה, משרד הרווחה והרשויות המקומיות.
"עצמאות" למשפחות עולים מאתיופיה בנווה יעקב
מטרת העל של תכנית זו היא: הנעת משפחות יוצאות אתיופיה לתפקוד עצמאי ולמעורבות בחברה תוך מיקוד בלקיחת אחריות והעצמת יכולת הבחירה.
שכונת נווה יעקב בירושלים מהווה אחד ממוקדי הקליטה המרכזיים בעיר ולמעלה משליש מהתושבים הם עולים חדשים. בשכונה כ-130 משפחות עולים מאתיופיה, הנמצאות במעמד סוציו אקונומי נמוך וחוות משבר הגירה וקשיי קליטה בחברה הישראלית בעוצמות גבוהות. בעבודה עם העולים זוהו צרכים משמעותיים בשלושה תחומי חיים מרכזיים אשר להם השפעה מכרעת על היכולת להשתלב בחברה: משפחה, תעסוקה וחינוך.
תכנית "עצמאות", המכוונת לספק מענים לצרכים אלו, מושתתת על תפיסה הוליסטית של המשפחה, הרואה את המשפחה כיחידה שבה מערכות יחסים שונות ומגוון צרכים של בני המשפחה. מטרת התכנית היא ליצור רצף תמיכה למשפחות אלו ולסייע להן להגיע לרמה גבוהה יותר של עצמאות והשתלבות בחברה. באמצעות עבודה אישית עם המשפחות, תסייע התכנית למשתתפים לנצל את המיומנויות,הידע והניסיון שלהם על מנת לשפר את חייהם בישראל.
העקרונות המנחים את התכנית נובעים ממתן כבוד ולגיטימציה לשמירה על ייחודיות של התרבות של העדה האתיופית; שותפות של התושבים יוצאי העדה בועדת ההיגוי לצורך עיצוב התכנית ושיתוף פעולה ואיגום משאבים בין אנשי מקצוע וארגונים שונים.
מגשרים תרבות – תכנית לקידום הגישור הבין-תרבותי בקליטת עלייה
ישראל כחברה רב-תרבותית הקולטת עלייה ניצבת בפני האתגר של יצירת דיאלוג, הבנה ורגישות ביון-תרבותית. גישה מקצועית רגישת תרבות, המבוססת על הכרות תרבות העולים, דיון ולמידה משותפים של סוגיות בקליט העדות השונות, ישפיעו כל שילוב טוב יותר – העצמה ועצמאות לאוכלוסיות העולים מח, ולמידה בין-תרבותית של קולטים ונקלטים – מאידך. משאב חיוני וחשוב תכנית זו היא תפקידו של המגשר הבין-תרבותי המהווה חוליה מרכזית בתהליך הקליטה ובקשר שבין העולים למערכת הקולטת.
מטרות התכנית הן: הטמעת הגישה הבין-תרבותית בקהילה תוך חיזוק השותפות בין העולים לממסד ולקהילה, הגברת הרגישות הבין-תרבותית וחיזוק עצמאות העולים; התמקצעות והעצמה של תפקיד המגשר הבין-תרבותי – חיזוק הזהות המקצועית של המגשרים במערכת בה הם פועלים ופיתוח פרופסיה בתחום הגישור הבין-תרבותי; ויצירת תיאום ואיגום משאבים בעבודת המגשרים ביישוב.
אוכלוסיית היעד של התכנית כוללת את המגשרים מטעם המשרדים השונים העוסקים בשילוב בני כל העדות, אנשי המקצוע העובדים עם העולים בתחומים ובגילאים שונים וכלל הקהילה – עולים וותיקים.
התכנית היא להקים ועדת היגוי ארצית-בין-ארגונית לגישור בין-תרבותי, לערוך מיפוי ארצי וסקר של כל המגשרים מהארגונים השונים, לפתח תכנית ארצית ללימודי תעודה ולקיים ימי עיון ארציים. ברמת היישוב התכנית היא להקים פורום מגשרים יישובי לגישור בין-תרבותי, להעצים את תפקידו של המגשר ולקיים השתלמויות, סדנאות וימי עיון משותפים עם נציגי הקהילה.
