"התמקצעות
העובד החינוכי-סוציאלי בישראל"
מחקר מדיניות
דו"ח ממצאים והמלצות לדרכי פעולה
 |
חלק א'
מחקר מדיניות אשר הוזמן על ידי עמותת "אפשר" במטרה להצביע על דרכים לקידום מעמדו המקצועי של העובד החינוכי-סוציאלי.
החוקרים התבקשו לדון במרכיבי זהותו ותפקידו של העובד: ראשית מיהו העובד החינוכי-סוציאלי, מה מייחד את עבודתו ומהי מהות העבודה החינוכית-סוציאלית כפי שעולה מהמטלות שעליו לבצע. שנית, מהי משמעות המושג "מקצועי" ומה כרוך בהסבת תחום עיסוק ל"מקצוע". ולבסוף, הקשר בין עבודה חינוכית-סוציאלית לפרופסיונליות; באלו תחומים מתאימה העבודה החינוכית-סוציאלית להפוך למקצוע, ובאילו תחומים אינה כזו. במהלך הניתוח עמדו החוקרים על שני ניגודים עקרוניים בין מהות העבודה החינוכית הסוציאלית לבין המקצועיות.
המחקר עוסק בעובדים החינוכיים-סוציאליים ומדווח על תשובותיהן של שתי אוכלוסיות
שנחקרו: מנהלים ומפקחים של ארגונים ומוסדות המעסיקים עובדים חינוכיים-סוציאליים
וסטודנטים הלומדים את המקצוע. הדיון התיאורטי ברובו דן בתפקידו של העובד
בפנימייה, אך מוצגים נקודות מגע תיאורטיות ויישומיות המתייחסות לעובד בקהילה
לשם הקבלה והבדלה
החלק הראשון של מחקר עובד למאמר ומפורסם בכתב העת "מפגש לעבודה חינוכית
סוציאלית:
כהן, ע' וכהן, א' (2001). העובד החינוכי-סוציאלי - האם אפשרי מעבר מעיסוק
למקצוע? מחקר מדיניות. מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית, 15, 121-140.
חלק ב'
מטרות החלק השני של המחקר:
לברר מהו המעמד המקצועי
של העובד החינוכי-הסוציאלי, לזהות את הבעיות
המרכזיות המעכבות או המונעות את חיזוק מעמד העובד החינוכי-הסוציאלי. להציע דרכי פעולה
אפשריות כדי לקדם את מעמד העובד החינוכי-הסוציאלי: להביא להכרה בחשיבות עבודתו;
ולהפוך את המקצוע לאבן שואבת לאנשים בעלי יכולת.ולמעשה, מטרת העל של המחקר היא לשפר את הטיפול הניתן לחניכיו של העובד החינוכי-סוציאלי.
כאמור, השלב הראשון של המחקר נערך בקרב אוכלוסיית הסגל הבכיר (מנהלים, מפקחים) בארגונים ובמוסדות המעסיקים עובדים חינוכיים סוציאליים, ובקרב סטודנטים הלומדים מקצוע זה. תוצאותיו התפרסמו בשנת 2001 (כהן וכהן 2001). בהמשך למחקר ולתוצאותיו החליטה עמותת "אפשר" להרחיב את המחקר ולבדוק את עמדות העובדים עצמם כלפי עיסוקם וכלפי הסיכוי להתמקצעותו.
כפי שכבר עלה בשלב הראשון של מחקר זה, אחד הקשיים המרכזיים בקביעת סטנדרט מקצועי אחיד לגבי העבודה החינוכית-הסוציאלית, הוא מגוון התפקידים הנכללים בעבודת העובד החינוכי-הסוציאלי. עובדים חינוכיים-סוציאליים עובדים בפנימיות או בקהילה, עם ילדים או עם בני נוער. המשותף לכלל העובדים החינוכיים-הסוציאליים הוא שהמנדט לעבודתם נובע ממדיניות רווחה. הם כולם מטפלים באוכלוסיות הסובלות מקשיים. גם בתחום זה רב הגיוון בהתאם לאופי הבעיה שממנה סובלת האוכלוסייה: קשיים חברתיים או כלכליים של משפחת החניך, קשיי הסתגלות שונים של החניכים עצמם, וכן פגיעות פיסיות או נפשיות.
בעלי מקצועות אחרים המטפלים בחניכים אלה אחראיים להיבטים מסוימים ומוגדרים היטב בחיי החניך: הפסיכולוג - לשלומו הנפשי, המורה - להישגיו הקוגניטיביים, העובדת הסוציאלית - למצבו במשפחתו ובקהילה, הרופא האחות לבריאותו הגופנית. העובד החינוכי-הסוציאלי לעומתם, אחראי למכלול ההיבטים של חיי החניך, והוא מתווך בין החניך לבין בעלי המקצוע והמוסדות האחרים המטפלים בו בדומה לאופן שבו עושים זאת הורים. המדריך נוהג כמומחה כללי האחראי לבריאותו ולהתפתחותו התקינה של החניך. ראייה הוליסטית זו היא בלבד שומרת בסופו של דבר על הדימוי של החניך בעיני עצמו כאדם נפרד ושלם.
הבעיות המיוחדות של כל חניך, הצורך להתמצא בתחומי ההתמחות של אנשי מקצוע אחרים, והתפקיד של תיווך - כל אלה הופכים את הגדרת המקצוע ואת הכשרתו לקראת עבודה חינוכית-סוציאלית מקצועית למורכבות ולעתים אף רב משמעיות.
הדאגה לאוכלוסיות הזקוקות לטיפול של העובדים החינוכיים-הסוציאליים ולעתיד העיסוק החשוב הזה, הביאו את עמותת "אפשר" המציבה לעצמה למטרה את קידום מעמדו של המדריך בפרט ושל העובד החינוכי-הסוציאלי בכלל, ליזום מחקר זה, שיבחן את המדיניות לקידום מעמדם.
בדו"ח הנוכחי אנו מביאים את קולם של העובדים החינוכיים-הסוציאליים
עצמם. לדידנו זוהי נקודת המבט החשובה ביותר במסגרת המאמץ לערוך שינויים
במבנה העיסוק הזה. לפיכך, כוונתנו להביא את דבריהם ואת עמדותיהם כפי שעמדנו
עליהם במסגרת המחקר, בלא ניסיון לאזן נקודת מבט זו על ידי נקודת מבט אחרת:
של ההנהלה, של הארגון, של החניכים או של החוקר.
