"מפגש
לעבודה חינוכית-סוציאלית" גיליון 14
מרץ 2001 (217 עמ')
עיונים
מודל
תיאורטי להסבר עבריינות נוער וסטייה חברתית בקרב יוצאי אתיופיה בישראל
- ד"ר ארנון אדלשטיין
מבוא
בשנים 1980 ו-1990 עלו לישראל כ-65,000 יהודים מאתיופיה בשני מבצעי הצלה:
"מבצע משה", ו"מבצע שלמה". כיום מגיע מספרם של בני
נוער יוצאי העדה בגילאי 12-18 לכ: 13,600 (הלמ"ס, 2000). לפי נתוני
שירות המבחן לנוער ומשטרת ישראל המחלקה לסטטיסטיקה, החל משנת 1994 מופיעה
התנהגות עבריינית בקרב אוכלוסייה זו. למרות שעבריינות בני הנוער יוצאי
אתיופיה, מתגברת בחומרתה ובשיעוריה מאז (לפי נתוני משטרת ישראל, מדובר
בעיקר בעלייה בביצוע עבירות ברוב התחומים, כולל עבירות שחלה ירידה בביצוען
מצד האוכלוסייה העבריינית הכללית), הרי שבני-נוער יוצאי אתיופיה מהווים
רק 2.5% מכלל הנאשמים בביצוע עבריינות נוער (לעומת 0.3% ב-1994, לפי נתוני
משטרת ישראל, מחלקת הסטטיסטיקה). מספר העבריינים ממוצא אתיופי תואם לחלקם
היחסי באוכלוסייה הישראלית בגיל האחריות הפלילית בהשוואה לבני נוער יוצאי
חבר העמים, ששיעור העבריינות שלהם מגיע לכדי 16% מכלל החשודים, בעוד שבני
נוער אלו מהווים כ-21% זאת אומרת, ייצוג חסר לעומת חלקם היחסי באוכלוסיית
בני הנוער בישראל.
המאמר מציע הסבר תיאורטי אינטגרטיבי להבנת הופעת התנהגות עבריינית בקרב
בני העדה, כפועל יוצא של קשיים במפגש עם החברה הקולטת. חשוב להדגיש שאין
בכך משום ניסיון להכתים את בני הנוער יוצאי אתיופיה כעבריינים, אלא ניסיון
להסביר, בהיבט תיאורטי-אינטגרטיבי, את תופעת העבריינות בקרבם.
המודל התיאורטי-אינטגרטיבי המוצע, מורכב ממשתנים מרכזיים של תיאוריות קרימינולוגיות
שניתן ליישמן למצבים ייחודיים של הגירה בכלל, ושל הגירה של העדה האתיופית
בפרט.
המפגש
הבין תרבותי: נוער עולה מחבר העמים מתחנך בקיבוץ - ד"ר שלום שמאי
מבוא
מאמר זה דן במפגש בין מתבגרים עולים, שעברו תהליכי הסתגלות תרבותית במהלך
חינוכם בקיבוצים בישראל, לבין הקיבוץ ובניו. מטרתו המרכזית של המאמר היא
להתחקות אחרי הפנומנולוגיה של המפגש הבין-תרבותי.
מטרות המחקר המפורטות הן:
א. לזהות מודלים של קליטה ולמידה תרבותית הקיימים בקיבוצים שונים.
ב. לשרטט סגנונות הסתגלות של מתבגרים עולים בקיבוץ.
ג. לאפיין סגנונות של עבודת המחנכים עם קבוצות של עולים.
ד. להבין את המניעים, כפי שהם נתפסים ומוצגים על ידי אוכלוסיות שונות בקיבוץ,
להבאת נוער עולה למסגרת החינוכית של בני הקיבוץ.
הדרכה וטיפול
אמנות
לחימה ומסעות הישרדות: היבט השוואתי בהתמודדות עם אלימות בקרב אוכלוסיות
קידום נוער - ד"ר ישראל קים
מבוא
הגו-ג'ו היא אמנות לחימה מסורתית ועתיקת יומין בסין, ובמאמר זה היא מוצגת
כמסע הישרדות, כטכניקה לתראפיה בנוער מנותק במסגרות של קידום נוער, וכמשלימה
את הרפרטואר של מסעות הישרדות בחיק הטבע.
בעוד שמסעות ההישרדות הקלאסיים בחיק הטבע מתמקדים בטיפול אינטנסיבי, קצר
מועד, במתכונת של "מרתון", הגו-ג'ו הוא טיפול מתמשך בעל "נשימה
ארוכה" לאורך חייו של אדם. בהיותו כזה, הגו-ג'ו מאפשר שימור ההישגים
המרתוניים של חיק הטבע ושימורם בין תראפיה מרתונית אחת לאחרת.
מאמר זה מציע להכניס את הגו-ג'ו לרפרטואר תכניות ההישרדות ככלי טיפולי
נוסף, לגיטימי ובעל פוטנציאל התערבותי ליחידות לקידום נוער.
המאמר מציג את הצורך המיידי להתערבות טיפולית בקרב ילדים ונערים, בפרט
כאלה המגלים סימני סטייה ואלימות ונושרים ממסגרות חינוכיות פורמליות או
עומדים על סף נשירה ומטופלים על-ידי היחידות לקידום נוער ברשויות המקומיות.
מטרתה של התערבות טיפולית מתמשכת כזאת, לקשור קשר משמעותי וארוך טווח עם
הנושר בפועל ועם הנושר הפוטנציאלי, כדי לשמר את התנהגותו בתוך הזרם הכללי
של התרבות והחברה.
לבסוף, טיעוננו מבוסס על ניסיון מוצלח של התערבות בגו-ג'ו בקרב ילדים בבית
ספר ובפנימייה בשרון. ילדים אלה נותקו, מסיבות שונות, ממסגרת משפחתם, ונחשבו
על-ידי כל הגורמים המטפלים בהם בבית הספר ובפנימייה כ"טעונים רגשית"
וכבעייתיים במיוחד. להערכתנו, הם דומים באפיוניהם הנפשיים והחברתיים לנערים
שפגשנו ביחידה לקידום נוער.
הכשרת
נוער לצלילה ככלי טיפולי - גילה מילר
מבוא
הרעיון של קרוב הנוער לעולם התת-מימי באמצעות צלילה, בא לידי ביטוי בפרויקטים
קודמים, שיזמתי וליוויתי, במסגרת עבודה במחלקה למענים ייחודיים לרווחת
הנוער (מיר"ן), בעיריית אשדוד, משנת 1993, בהיקפים מצומצמים אך מועילים
ביותר מבחינה טיפולית. לדוגמה, שני פרויקטים שפורסמו ב"מפגש לעבודה
חינוכית סוציאלית" (מרץ 1998): "הטיול: לחוויה ולפיתוח מנהיגות"
ו"עבודה קבוצתית עם נוער עולה". השימוש בתהליך ההכשרה לצלילה
ככלי טיפולי גובש לתכנית מובנית וארוכת-טווח, ויושם לראשונה במהלך שנת
תש"ס, במסגרת פרויקט "כן לספורט לא לסמים", המשותף לשירות
לנוער וצעירים ולרשות למלחמה בסמים. כיום, מתרחב הפרויקט באשדוד לתחומי
ספורט נוספים. מעבר לקבוצת האינטק הקיימת, פועלות הקבוצות: נוער מחפש ריגושים
- קבוצת מנהיגות שצמחה מקבוצת הצלילה הראשונה - נוער צולל - נ"צ 1;
קבוצת צלילה נוספת - נ"צ 2, וכן קבוצות קט-רגל, טאי צ'י לנערות בסיכון
סנפלינג. הקבוצות מיועדות לנערים ולנערות בסיכון בגילאי 14-17.
משדה המחקר
ילדים
עניים - תפיסת המעמד הסוציו-אקונומי והקריירה התעסוקתית בעתיד - ד"ר
רחל לב-ויזל
מבוא
המחקר הנוכחי הנו מחקר גישוש, שמטרתו לספק במה לקולם של ילדים עניים בישראל,
קול שלמיטב ידיעתי כמעט ולא נשמע בספרות המחקר. באופן ייחודי יותר, המחקר
בוחן את השאלות הבאות: איך תופסים ילדים עניים בישראל את מעמדם החברתי?
איך תופסים ילדים עניים בישראל את עתידם מבחינת הקריירה התעסוקתית? האם
קיים הבדל בין תפיסת ילדים עניים וילדים לא עניים את מעמדם החברתי ועתידם
מבחינת הקריירה התעסוקתית של ילדים עניים? מטרת המחקר היא להרחיב את הידע
והמידע בתחום תפיסה אותנטית של ילדים את מעמדם הסוציו-אקונומי וביטוייה
בתחום התעסוקה בעתיד, ותחושת ההשתייכות והמחויבות לחברה (כל זאת לאור ממצאים
אמפיריים של תפיסות חיים של ילדים בנושא זה).
קואופרטיבים
לסולידריות חברתית ומוגבלות שיכלית: מגמות חדשות במדיניות רווחה - ד"ר
יאיר לוי
מבוא
כותרת מאמר זה עשויה לגרום להרמת גבה אצל קוראים לא מעטים בישראל: מה פתאום
קואופרטיבים ועוד בהקשר עם מוגבלות שכלית? אכן, נושא השיתוף (קואופרציה
בלעז) נחשב בעיני רבים לנחלת העבר ובודאי לא זוכה למקום גבוה בסדר היום
הלאומי שלנו. באשר ליישום השיטה בקרב מוגבלים - שכלית או אחרים - הדבר
נשמע תמוה אם לדבר בלשון המעטה. לאמיתו של דבר, הקואופרציה זוכה לאחרונה
להתפתחות מהירה ברחבי העולם וה"קואופרטיבים החברתיים", נושא
דיוננו, הקנו לאחרונה לאיטליה מקום מרכזי על מפת השיתוף. מדובר בדגם חדשני,
הן כאירגון שיתופי-קואופרטיבי (לצורך דיוננו, "קואופרטיב", משמעו
אירגון וולונטרי בעל אורינטציה קהילתית המשלב יוזמה כלכלית וניהול דמוקרטי,
בו האדם ולא ההון משמש קנה מידה לקבלת החלטות ["אדם אחד-קול אחד"]
ובו חלוקת עודפים תפעוליים בין החברים - אם בכלל - נעשית על פי מידת השתתפותו
של כל אחד בפעילות האירגון, בין אם יצרנית ובין אם שירותית) והן כאמצעי
להקצאת שירותי רווחה. ה"קואופרציה החברתית" מהווה חלק של ה"כלכלה
החברתית" הכלל-אירופית. מעבר לעניין המחקרי, נועד מאמר זה לעורר מחשבה
על דפוסי אירגון של שירותי רווחה שאינם ידועים בישראל. לכך נודעת חשיבות
מיוחדת עבור הקורא הישראלי, לאור המשבר הנוכחי בנושא החברתי מחד, והיעלמותו
הכמעט טוטלית של השיתוף כתנועה בעלת השפעה על סדר היום הלאומי שלנו, מאידך.
מן השדה
פרויקט
טיפולי בעברייני מין בקהילה - ד"ר שרב בן-דוד, שרה סנדרוביץ, מאיר
מושקט-טלוסטי, חוסה בבצ'יק ויפעת קלמרו
מבוא
הטיפול בעברייני מין ובמניעת עבריינות מין הפך לאחרונה לצורך חברתי חיוני.
במאמר שלהלן תוצג סקירה ספרותית המציגה תיאוריות וגישות שונות להבנת ההתנהגות
המינית הסוטה וכן דרכי טיפול המקובלת בעולם באוכלוסייה זו. בהמשך, יוצג
המודל הטיפולי המוצע על ידי הכותבים. זהו מודל מודולרי, שנותן תשוב המערכתית
כוללנית לאוכלוסיית עברייני המין במעגלי החיים הסובבים אותם. במרכז הטיפולי
המוצע יינתן מענה טיפולי לאוכלוסיית עברייני המין על-פי הצרכים הטיפוליים
המיוחדים של המטופלים ומשפחותיהם, תוך התייחסות לקורבנות ולמסוכנותם לחברה
הרחבה. מטרת הטיפול בעברייני מין היא, בראש בראשונה, הפחתת קורבנות מין
מתן טיפול בעבריין המין עצמו ומתן ייעוץ וטיפול טרום ביצוע ה עבירה.
גישור
בין-תרבותי בקהילה - ארנה שמר ואלה בר גיא
מבוא
גישור בין תרבותי בקהילה הוא פרקטיקה כוללנית, העוסקת בו-זמנית בקשר שבין
קהילה נקלטת של עולים חדשים לקהילה קולטת ותיקה ולנותני השירותים. המגשרים
בקהילה מתמחים בתחומים מגוונים: דיור, בריאות, חינוך, נוער בפנימיות, רווחה
ותעסוקה.
כיום, מתרחבת המגמה להעסקת מגשרים בני תרבויות שונות: אתיופיה, בוכרה,
קווקז, חבר העמים ותימן. המגשר פועל במסגרת קהילה גיאוגרפית, וממומן על
ידי הרשות המקומית, בשיתוף משרדי ממשלה ועמותות כגון: משרד החינוך, משרד
הבריאות, משרד הקליטה, משרד הבינוי והשיכון - פרויקט שיקום שכונות משרד
הרווחה וג'וינט ישראל.
המגשרים, מוכרים כעובדים סמך-מקצועיים, אך לחלק ניכר מהם מקצוע אחר או
תואר אקדמי, אותו רכשו בארץ או בארץ מוצאם.
על פי רוב, המגשרים הם תושבי הקהילה שבה הם עובדים. חלקם מנהיגים מקומיים
או דמויות מוכרות ומשמעותיות בקהילתם. ביניהם יש אשר רכשו מעמד זה בעקבות
התפקיד ויש אשר התבלטו עוד בטרם קבלתו.
המאמר מתאר את ייחודיותו של הגישור הבין-תרבותי בקהילה, ביחס לפעולות גישור
אחרות. מודגשת במיוחד דילמת הזהות המקצועית בה נתונים המגשרים בעבודתם
כשליחי קהילת העולים וכשליחי ה'ממסד', המשמש כמעבידם. במאמר מוצג רציונל
תוכנית הכשרה למגשרים ומועלות מסקנות לפיתוח תפקידם, כפי שנלמד בעבודה
המשותפת עימם.
סקירת ספרים
יחסים מקבילים:
פיתוי וניצול מיני בפסיכותרפיה וייעוץ, מאת אלי זומר
פנים המשתקפות
במראה: תרבויות בישראל בשנות התשעים, עורכים: יצחק קשתי ורבקה איזיקוביץ
קהילות של נוער:
עיונים בחינוך הפנימייתי בישראל, עורכים: יצחק קשתי, שמחה שלסקי, מרדכי
אריאלי
עמדות ותגובות
נייר עמדה - על
ערכים ונתונים - ד"ר בני אברהמי.
תגובה על המאמר:"שליחי
קטנוע לנוער בחיפה" - ד"ר מנחם הורוויץ.
רשמי סיור
על סמינר בין-לאומי
ברומניה מטעם F.I.C.E.(ארגון בין-לאומי לקהילות מחנכות) - ליה מרון.
| חזרה לרשימת מפגשים |