"מפגש
לעבודה חינוכית-סוציאלית" גיליון 15
נובמבר 2001 (218 עמ')
עיונים
קווים
לפדגוגיה הלא-פורמלית: דימוי זמן ומקום - ד"ר דיאנה סילברמן-קלר
תקציר
מאמר זה מציג כמה דימויי זמן ומקום בסיפורת (נרטיב) של הפדגוגיה הלא-פורמלית.
המסגרת התיאורטית ששימשה להצגה זו נובעת מתחום ביקורת הספרות והסמיוטיקה
(תחום העוסק בלימוד הסימנים והסמלים ומשמש תדיר לניתוח ביטויים תרבותיים,כגון:
טקסטים, תמונות, סרטי קולנוע) ומתמקדת בעבודתם של בחטין (Bakthin, 1988)
ושל דלאוז וגואטרי (Deoluze & Guattari, 1991). נוסף על מקורות אלה,
היא מסתמכת על גישה תיאורטית ומערכת מושגים שפיתחה המחברת (סילברמן-קלר
1997, קלר 1992, 2000; 1994 ,Keller) בעבודות קודמות והדנות ב"טקסט
האידיאולוגי החינוכי" כסוגה (ז'אנר) ייחודי השזור בכל שיח חינוכי.
המאמר נבנה על בסיס הטענה כי ה"כרונוטופ", כמושג המשלב דימויי
זמן ומקום, הוא חלק בלתי נפרד מה"אידיאולוגמות" - מרכיב בתוך
אידיאולוגיה המשקף תפיסת עולם השואפת למשמעות חברתית, וכי שניהם קיימים
בתוך הסיפורת הייחודית של הפדגוגיה הלא-פורמלית. הנתונים ששימשו למחקר
נאספו בקרב ארגוני חינוך חוץ בית-ספריים שקובצו לצורך המחקר לאבות טיפוס.
מתודולוגיית המאמר מתבססת על ניתוח טקסטים וניתוח תוצרי הריאיונות עם בעלי
תפקידים בארגונים אלה.
בין דימויי המקום בסיפורת של הפדגוגיה הלא-פורמלית נמצאו ה"שוליים",
ה"רשת", "הבית החלופי" ו"כל מקום".
דימויי הזמן שאותרו בסיפורת זו היו: "הזמן הפנוי", "כל
מעגלי החיים", "הזמן הקאלנדרי", "ההבזק", "הזמן
ההתפתחותי" ו"הזמן המתפצל". דימויי הזמן והמקום בסיפורת
של הפדגוגיה הלא-פורמלית שיקפו מתירנות וגמישות.
בסיכום המאמר הם מוצעים לבחינה ביקורתית, למרות המתירנות והגמישות המיוחסת
להם בארגוני חינוך בית-ספריים, לאור מושגים כגון הגמוניה, משטר פוליטי
וביטוי הסובייקטיביות של הלקוחות.
עבודה
סוציאלית בחברה הבדואית בנגב: היבטים בין-תרבותיים - ד"ר עליאן אלקרינאוי
תקציר
המפגש של החברה הבדואית בנגב עם תהליך המודרניזציה מעורר בה שני תהליכים
סותרים: מחד היא מנסה לשמר את הקיים והמוכר ולהגן על מערכת אמונות תרבות
והדת שלה, ומאידך כוחות חדשים בתחומי התרבות, החברה, הכלכלה והפוליטיקה
מחלחלים לתוכה. שינויים אלו מציבים בפניה אתגרים ובעיות שלא ידעה בעבר,
ואשר אין לה כלים להתמודד עמם. אף שהצטבר בישראל ניסיון רב בטיפול בהגירה
המונית ובשונות תרבותית, מטפלים רבים עדיין חיים ב"בועה תרבותית"
- הכשרתם מדריכה אותם להסביר התנהגות של מטופלים ולקבוע מסלולי טיפול על-פי
גישה הנובעת בדרך כלל מהתרבות הישראלית, אך לעיתים קרובות אין מסלולים
אלו מתאימים לטיפול באנשים מרקע תרבותי אחר, כגון האוכלוסייה הבדואית.
המאמר מספק נתוני רקע על החברה הבדואית בנגב ועל התהליך שבאמצעותו התרבות
המערבית משפיעה עליה. הוא מציג מושגים מרכזיים להבנת הבדלים אתניים, מתאר
את הבעיות הקשורות בשירותי הרווחה המופעלים בעבודה עם קהילה זו ודן בקווים
מנחים לטיפול בפונים בדואים.
הדרכה וטיפול
צעירים
מתאבדים - למה? - ד"ר חיים בורקוב
תקציר
כל מקרה של מוות אשר נגרם במודעות ובכוונה על-ידי הקורבן עצמו מוגדר כהתאבדות.
בדו"ח של ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization, 1998)
צוין שהתאבדות היא סיבת המוות השלישית בשכיחותה בקרב אנשים צעירים בעולם
כולו. נשאלת השאלה, כיצד להבין את נפשו של הצעיר, כאשר בניגוד ליצר החיים,
שהוא החזק מכל, מחליט לקחת את חייו בידיו? תופעה זו נחקרה מזוויות שונות,
החל במאפייני האישיות של המתאבדים, עיתוי המעשה, נסיבות, גורמים, מטרות
וסימפטומים, וכלה בתוכניות מניעה.
באמצעות קטעי מכתבים (narratives) שהשאירו אחריהם מספר צעירים שהתאבדו,
חיפשתי לתת תשובה לשאלה: למה צעירים מתאבדים? מה הם אומרים לעצמם על מצוקת
ומה הם מניעיהם לפני ההתאבדות?
מיון המכתבים הצביע על מספר גורמים: גורמי אישיות, גורמי משפחה, מצבי משבר
וטראומה, חולי גופני ונסיבות חברתיות. מודגשת פגיעותה של תקופת ההתבגרות
ותרומתה האפשרית להחלטה להתאבד.
ניתוח הנרטיבים הקצרים איפשר להבליט שני מאפיינים של תופעה - הייחודיות
של כל מעשה ומעשה, והליך חשיבה המשותף לכולם. התברר כי ברגע שהצעירים נקלעו
למצב שפוענח על-ידם כבלתי פתיר, חשיבתם הלכה והתקבעה על רעיון המוות כאלטרנטיבה
היחידה. יתרה מזאת, המוות הפך לאופציה רצויה: הפן המפחיד והמרתיע לבש אוי
חיובי, מושך ואפילו גואל.
סדנת
הדרכה לעובדי ת.ל.מ (תמיכה-ליווי-מעקב) של רשות חסות הנוער - חבצלת קרפ
וניצה אמיר
תקציר
המאמר מתאר תהליך הדרכה לעובדי ת.ל.מ. של רשות חסות הנוער, בנושא סיוע
לנערים שבטיפולם בהתארגנות בתעסוקה, כחלק מרכזי מתהליך השתלבותם מחדש בקהילה.
הבסיס התיאורטי שאוב מעולמות התוכן הבאים: העצמה (empowerment),
סדנה להתארגנות בעבודה (job club) ועבודה קבוצתית. תוכנית
העבודה בהדרכה התבססה על מודל ס.ל.ע. (סדנאות לחיפוש עבודה). מטרת ההדרכה
הייתה לצייד את העובדים בכלים אופרטיביים, אשר ישמשו אותם בעבודה עם הבוגרים
ועם גורמים בקהילה (מעסיקים, רשויות). ההדרכה התקיימה במתכונת של סדנת
למידה, שבה חוו המשתתפים, למדו ותרגלו תהליך של התארגנות ושל שיווק, הן
של עצמם והן של הנערים שבטיפולם.
לאורך כל הסדנה התרחש תהליך של למידה והפנמה, של החומר הנלמד ושל עקרונות
ההעצמה: התמקדות בחיובי, איתור כוחות ולקיחת אחריות. בשיחות הסיכום
והמשוב לסדנה הביעו המשתתפים הערכה רבה לתכנים ולדרך העבודה. הם דיווחו
על השינויים שחלו בדרכי עבודתם כבר במהלך הסדנה ועל שרכשו כלים שמסייעים
להם להשיג את יעדי עבודתם.
משדה המחקר
חיזור
אלים בקרב תלמידי תיכון בישראל - מחקר חלוץ - ד"ר נתי רונאל, דנה
שרעבי וטלי עידן
תקציר
במחקר חלוץ, שבדק את תופעת החיזור האלים בקרב בני נוער בארץ, הועבר ל-
171 תלמידי תיכון שאלון מקורי, המתבסס בחלקו על כלי מחקר מחו"ל. בני
הנוער נשאלו על התנהגותם כתוקפים ועל התנסותם כקורבנות בשלושה סוגי אלימות
- פיזית, מינית ופסיכולוגית. כמו כן נבדקו עמדות וידע של המתבגרים בנוגע
לאלימות במערכות יחסים זוגית. הממצאים מראים כי בני הנוער בארץ מעידים
על אלימות במערכות היחסים בזוגיות ביניהם. בנים, יותר מבנות, מדווחים כי
היו קורבן לאלימות בשלושת הסוגים לפחות פעם אחת. עם זאת, בנים גם דיווחו
יותר מבנות, כי תקפו מינית לפחות פעם אחת. לא נמצא הבדל בין דיווח הבנים
לבנות בשימוש באלימות פסיכולוגית, אך כן נמצא הבדל בשימוש באלימות פיזית
- בנות תוקפות יותר. נוסף על כך נמצא כי עמדות הבנים מצדדות יותר באלימות
מאשר אלו של הבנות. חוסר ההתאמה בין דיווח הבנים על היותם קורבנות לבין
היותם תוקפים מינית, וחוסר ההתאמה עם העמדות היותר מצדדות באלימות שהם
הפגינו, מרמזים על האפשרות כי בנים ובנות אינם נכונים לדווח במידה שווה
על התנהגות או על היותם קורבנות לאלימות.
העובד
החינוכי-סוציאלי - האם אפשרי מעבר מעיסוק למקצוע? מחקר מדיניות - עינת
כהן וד"ר אריק ה' כהן
תקציר
מאמר זה מציג ממצאים של מחקר מדיניות שהזמינה עמותת "אפשר" במטרה
להצביע על דרכים לקידום מעמדו המקצועי של העובד החינוכי-סוציאלי.
החוקרים התבקשו לדון במרכיבי זהותו ותפקידו של העובד: ראשית, מי הוא העובד
החינוכי-סוציאלי, מה מייחד את עבודתו ומהי מהות העבודה החינוכית-סוציאלית
כפי שעולה מהמטלות שעליו לבצע. שנית, מה משמעות המושג "מקצועי"
ומה כרוך בהסבת תחום עיסוק ל"מקצוע". לבסוף, הקשר בין עבודה
חינוכית-סוציאלית לפרופסיונליות: באילו תחומים מתאימה העבודה החינוכית-סוציאלית
להפוך למקצוע, ובאילו תחומים - אינה כזו. במהלך הניתוח עמדנו על שני ניגודים
עקרוניים בין מהות העבודה החינוכית-סוציאלית לבין המקצועיות.
המחקר עוסק בעובדים החינוכיים-סוציאליים ומדווח על תשובותיהן של שתי אוכלוסיות
שנחקרו עד עתה: מנהלים ומפקחים של ארגונים ומוסדות המעסיקים עובדים חינוכיים-סוציאליים
וסטודנטים הלומדים את המקצוע. הדיון התיאורטי ברובו דן בתפקידו של העובד
בפנימייה, אך יוצגו נקודות מגע תיאורטיות ויישומיות המתייחסות לעובד בקהילה
לשם הקבלה והבדלה.
החוקרים מציגים את המערך התיאורטי שלאורו עוצב המחקר, מצביעים על כמה ממצאים
הנוגעים למרכיבי העבודה החינוכית-סוציאלית ודנים במספר משתנים של מקצועיות
ומשמעות של המפגש ביניהם.
לקבלת המחקר המלא לחץ כאן
מן השדה
כיצד
לשכות לשירותים חברתיים נהפכות לארגונים לומדים? - יקותיאל צבע ופרופ'
יונה מ' רוזנפלד
תקציר
המאמר מתאר את קורות הפרויקט לניהול ידע שנערך בשנתיים האחרונות בשמונה
לשכות לשירותים חברתיים בישראל. פרויקט זה הוא ניסיון לבחון במגזר הציבורי
שיטות של למידה ארגונית שפותחו במגזר העסקי. הפרויקט הציב לעצמו שני יעדים
האחד פיתוח מתודולוגיה ללמידה ארגונית ולניהול ידע בשירותי רווחה, והאחר
בניית זיכרון ארגוני שיאגור את הידע הנצבר במהלך הפרקטיקה של עובדים סוציאליים.
המאמר מתאר את מהלך הפרויקט שמציג בהרחבה את המתודולוגיה ואת אתר האינטרנט
שפותחו במהלכו. בסופו מפורטות התפוקות של הפרויקט, חלקן צפויות וחלקן בלתי
צפויות, משורטטים קווים ראשונים לסיכום ומוצבים היעדים להמשך.
"עדשות
מגע" - גישור בין-תרבותי בכפר נוער עתיר חניכים יוצאי אתיופיה - ד"ר
ריטה סבר ויעל גור
תקציר
במאמר מוצג מודל של גישור בין-תרבותי במערכות חינוך, המתייחס למכלול של
גורמים המגבירים את הסיכון לנשירה גלויה או סמויה של תלמידים עולים. המאמר
עוסק בתנאים ובתשומות של גישור בין-תרבותי אפקטיבי, איך הוא פועל ומה הן
תפוקותיו, תוך דגש מיוחד על החיים בכפר נוער ועל הקשר בין החינוכאים (educators)
- המורים בבית הספר והמדריכים בפנימייה - לבין התלמידים /חניכים יוצאי
אתיופיה, הוריהם ומשפחותיהם.
סדרה של סיפורי מקרה ודוגמה של מכתב להורים ממחישים את אופן העבודה והתשומות
הייחודיות של המגשר בחיי היום-יום של כפר הנוער. סיפורי המקרה מציגים תמונות
מצב אופייניות לפני כניסתו של המגשר (כולל הסברים רווחים של החינוכאים
למצב המתואר) ומולן השינויים שהתחוללו בעקבות תשומות הגישור.
תפוקה מרכזית מעבודת המגשר היא השפעה על דפוס ההתמודדות של המערכת החינוכית
עם משימת הקליטה ומעבר מגישה בוללת לגישה שוזרת שהיא אפקטיבית יותר.
סקירת ספרים
עוברי חוק בישראל:
הערכת תוצאות טיפול - עורכים: מאיר חובב, מרים גולן ויוחנן ווזנר (1999),
צ'ריקובר.
מקראה על אלכוהול
- עורכים: נחום מיכאלי ואורית נאור (2001), משרד העבודה והרווחה ועמותת
"אפשר".
ניהול שונות, האתגר
החינוכי - דן ענבר (2000), רכס הוצאה לאור פרויקטים חינוכיים בע"מ.
| חזרה לרשימת מפגשים |