"מפגש לעבודה חינוכית-סוציאלית" גיליון 16
יוני 2002 (183 עמ')

עיונים

הרהורים על אלימות בבתי-ספר: גורמים ועקרונות התמודדות - ד"ר תום גומפל

תקציר

מעשי אלימות מהווים זה זמן רב חלק בלתי נפרד מהחיים בישראל. על אף העובדה כי החברה שלנו היא חברה אלימה, מחקר בין-לאומי על אלימות בבתי ספר קובע בצורה משכנעת כי אפשר לבודד את בית הספר מן הקהילה וליצור איים של שלווה בשביל ילדינו, שיספקו מקלט שבו יוכלו ללמוד ולהתפתח. במאמר זה ברצוננו לבחון את הגורמים הישירים והעקיפים המשפיעים על היווצרות האלימות בבתי הספר ועל היקף הבעיה. הגורמים הישירים קשורים בעיקר לתפקוד בית הספר וכוללים את האקלים בו, ההכשרה המקצועית, פיקוח הולם בתוך בית הספר וקבלת ה"אחר". הגורמים העקיפים הם גורמים חברתיים וכלליים יותר, הכוללים את ההשפעה של העוני, האלימות בתקשורת והאלימות בבית. לאחר ניתוח הגורמים לאלימות בבתי הספר ברצוננו להציע עקרונות לפעולה לאנשי המקצוע המתמודדים עם בעיה זו.

למידה במהלך החיים: מאפיינים ושלבי התפתחות של הלומד המבוגר - ד"ר רבקה לזובסקי

תקציר

המאמר עוסק בתיאור המאפיינים ושלבי ההתפתחות של הלומד המבוגר. תחילה מובאות הגדרות של "מיהו מבוגר" וכן התפיסה של למידה במהלך החיים, המשמשת מסגרת קונספטואלית רחבה להתייחסות הייחודית אל הלומד המבוגר. לאחר מכן מוצג הרציונל המבוסס על התיאוריות של הפסיכולוגיה ההתפתחותית והעומד בבסיס רוב המודלים של חקר הלמידה של המבוגר. בהמשך מפורטים שלושה סוגים של מודלים:
(1) מודל האנדרגוגיה;
(2) מודלים התפתחותיים של תלמידי מכללות;
(3) מודלים "מטירון למומחה".
הצגת המודלים התיאורטיים מלווה בדוגמאות יישומיות מתחומים שונים וכן בבחינת אפשרויות השימוש בהם בדרכי הוראה ובתכנון ההכשרה.

הדרכה וטיפול

השפעת התערבות טיפולית באמצעות ספורט על גורמי אישיות בקרב צעירים מנותקים - נורית בנולול וד"ר שלמה רומי

תקציר

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון השפעתה של התערבות טיפולית באמצעות קורס מדריכי ספורט על גורמי אישיות בקרב צעירים מנותקים. קורס מדריכי ספורט כלליים (מס"כ), המתקיים במכון וינגייט מאז 1974, באחריות השירות לנוער וצעירים במשרד העבודה והרווחה ובשיתוף רשות הספורט, מכשיר צעירים לתפקיד מדריכי ספורט מוסמכים במסגרות ציבוריות במקומות מגוריהם. מטרות הקורס הן לפתוח לבוגרי הקורס מסלול לניעות חברתית ומקצועית וכן לשרת את הקהילה.
סקירת מחקרים בתחום הצביעה על קשר חיובי בין הצטיינות בספורט לבין מעמד חברתי גבוה, ועל הקשר שבין העיסוק בספורט לבין דימוי עצמי, הערכה עצמית, קבלת אחריות וקשרים בין-אישיים של העוסק בו.
במחקר הנוכחי נחקרו ההשערות שבעקבות ההשתתפות בקורס יגדלו ההערכה העצמית ותחושת המסוגלות העצמית של מי שהשתתפו לעומת מי שלא השתתפו. ההשערות נבדקו באמצעות שאלונים שחולקו למשתתפים: קבוצת התערבות (N=26), קבוצת השוואה (N=21) וקבוצת בוגרים (N=36). הממצאים איששו את השערות המחקר והראו שיש לספורט פוטנציאל מקדם למשתתפים בו בתחומים שנבדקו.

היבטים חברתיים ופסיכולוגיים בתהליך סגירה של פנימייה - תרצה מיכאלסון

תקציר

לאחר 40 שנות פעילות, נסגרה פנימייה לבנות בעלות צרכים מיוחדים. הפנימייה שהייתה בבעלות עירונית נסגרה מסיבות תקציביות. ההודעה על כוונת הסגירה ניתנה אמנם שנה מראש, אך הייתה רוויה אמביוולנטיות ומסרים מנוגדים. למרות זאת הצליחו המנהלת והצוות המוביל להכיל ולתכנן את תהליך הסגירה ולהתייחס לתהליכים החברתיים והפסיכולוגיים שהשפיעו הן על החניכות והן על צוות העובדים. חשוב להדגיש שהיה מדובר בחניכות שעברו חוויות נטישה בעברן, וסגירת הפנימייה הפגישה אותן פעם נוספת עם אובדן ודחייה. גם העובדים, חלקם ותיקים מאוד וממקימי המקום, חוו תגובות אבל ומשבר קיומי.
המאמר יתאר בהרחבה את תהליך הסגירה מההיבט הארגוני ומההיבט הרגשי. יתוארו העקרונות המקצועיים שהנחו את הצוות המוביל והלבטים והקשיים בזמן מימושם בשטח.

משדה המחקר

מאפיינים ומנבאים של משך השהות באומנה - פרופ' רמי בנבנישתי ודן שגב

תקציר

כאשר ההורים הביולוגיים אינם יכולים להמשיך ולטפל בילדם, שירותי הרווחה עשויים להוציא את הילד או הילדה למסגרות חלופיות כגון אומנה. הסידור באומנה משמש מזה שנים רבות חלופה טיפולית חשובה. בישראל ובעולם נעשה שימוש נרחב באומנה, בדרך כלל לתקופות מתוכננות מראש. הוצאת הילד מבית הוריו מאפשרת לשירותי הרווחה לסייע במציאת פתרון לבעיות שחייבו להוציא את הילד מביתו ואחר כך להחזירו להוריו הביולוגיים.
הידע הקיים מצביע על כך שילדים שוהים באומנה זמן רב ובדרך כלל אף מגיעים לבגרותם באומנה. נתון זה מחייב היערכות מתאימה של שירותי הרווחה ובניית תוכנית טיפולית לילדים אלו. מכאן נובעת שאלת המחקר: כמה זמן ילדים שוהים באומנה ואילו משתנים מנבאים את משך השהות. לצורך המחקר, נעשה שימוש בשלושה מקורות נתונים: מערכת המידע הקלינית שבמשרד העבודה והרווחה; בסיס נתונים מינהלי וסקר בקרב מנחי האומנה.
המחקר נערך בשנת 1997, ונאספו בו נתונים על כ-4500 ילדים שחלקם שהו באומנה בעת עריכת המחקר. הממצאים המרכזיים במחקר היו: הילדים נשארים בממוצע 3.5 שנים באומנה, ו- 36% מהם יוצאים ממנה בגיל 16 ומעלה. ההסתברות לצאת מהטיפול מאופיינת בקצב יציאה גבוה במהלך שלוש וחצי השנים הראשונות לשהות, ולאחר מכן, קצב העזיבה מתון יותר. מצאנו כי יש קשר בין משך הזמן שילדים שוהים באומנה לבין המשתנים: גיל הכניסה לסידור, צו בית משפט, סיבות השמה הקשורות בילדים, מצב ההורים (בחיים או לא), סיבת השמה הקשורה בהזנחה של האם את הילד ורצון ההורים לקבל את ילדם בחזרה.

הזיקה בין אלימות בין זוגית לבין תחושת היכולת בקרב נשים בחברה הבדואית-ערבית בהקשר של דפוס משפחה - פוליגמי/מונוגמי ד"ר עליאן אלקרינאוי וד"ר רחל לב-ויזל

תקציר

מחקר זה בדק את הקשר בין תחושת יכולת לבין אלימות בין בני זוג בקרב נשים בדואיות בהקשר לדפוס המשפחה, פוליגמית לעומת מונוגמית, בחברה הבדואית-ערבית. המדגם כלל 81 נשים (40 נשים ראשונות ממשפחות פוליגמיות, ו-41 ממשפחות מונוגמיות) שנדגמו באמצעות עובדי רווחה בשלושה יישובים בדואיים בדרום הארץ. הנבדקות התבקשו למלא שאלון ובו משתנים דמוגרפיים, תחושת יכולת אישית ותפיסת החשיפה לאלימות (PMWI :
1989, 1995 ,Tolman). הממצאים הצביעו על רמה גבוהה יותר של תחושת יכולת ומידה קטנה יותר של תפיסת חשיפה לאלימות מצד הבעל בקרב נשים מונוגמיות בהשוואה לנשים פוליגמיות. ממצאים אלו נדונים בהקשר להשלכות מעשיות בתחום ההתערבות החברתית.

מן השדה

האקלים התרבותי בפנימייה אנתרופוסופית - רות גוטפריד, אנדראה ליטווין וד"ר עמנואל גרופר

תקציר

מאמר זה עוסק באקלים התרבותי בפנימייה אנתרופוסופית. הוא כולל סקירה כללית על הגישה האנתרופוסופית, עיסוק נרחב בביטוייה של האנתרופוסופיה בחינוך וכן מחקר שדה שמטרתו תיאור מפורט של האקלים התרבותי בפנימייה טיפולית - "קהילת טוביה", המיישמת את התפיסה האנתרופוסופית. המחקר נערך כמחקר אתנוגרפי, ונעשה בו שימוש בריאיונות פתוחים ובתצפיות משתתפות, ספונטניות ומובנות כאחד. במהלך ניתוח הממצאים נעשה ניסיון להציג את האופן שבו הערכים, הנורמות ודפוסי ההתנהגות הנובעים מאורח החיים האנתרופוסופי באים לידי ביטוי בחיי היום-יום של החניכים והצוות בפנימייה זו.

מובסות חברתית ותחושות כישלון כגורמים להתמכרות להרואין - ד"ר בני אברהמי

תקציר

ממצאי סקר שנערך בתל אביב-יפו בשנים 2000-2001 מחזקים את ההערכה שלפיה רוב המכורים להרואין בארץ משתייכים לשכבות מצוקה, מגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך ומאופיינים בתחושות של מובסות, עזובה וכישלון מתמשך המלווים אותם שנים ארוכות. הסקר נערך בחמשת מרכזי הטיפול העירוניים לנפגעי סמים בעיר. במקביל לסקר ערך מחבר המאמר בדיקה בקרב מטפלים במסגרות פרטיות, שהעלתה כי שימוש בהרואין אמנם קיים גם בקרב המעמד הבינוני המבוסס אך במידה מצומצמת בלבד.
במאמר מועלות מספר הצעות שיישומן עשוי להביא לצמצום תופעת ההתמכרות להרואין. ההצעות הן בתחומי המניעה ובתחומי הלימודים או התעסוקה. כך לדוגמה, מוצע להרחיב ולהעמיק את תוכניות המניעה הסלקטיביות המיועדות לבני נוער בסיכון. נוסף על כך, על מערכת החינוך לדאוג לשלב את בני הנוער שנשרו מבתי-הספר במסגרות לימוד והכשרה חלופיות ובכך להעניק תקווה ומשמעות מחודשת לחייהם.
השתלבות נאותה במסגרות חינוכיות חלופיות עשויה לאפשר להם להשתחרר מתחושות אכזבה, תסכול וחוסר תוחלת, תחושות הגורמות לרבים מהם לחפש מפלט בסם.

סקירת ספרים

על מדריכים, מודרכים והדרכה מאת אינה פוקס
רגש והיגיון מאת ריצ'רד ס' לזרוס וברניס נ' לזרוס