"מפגש לעבודה חינוכית סוציאלית"   גיליון 18 דצמבר 2003 (132 עמ')

העדפת הצפייה באלימות בטלוויזיה ובווידיאו-קליפים בקרב בני נוער – רויטל סלע-שיוביץ

תקציר
מאמר זה מהווה חלק ממחקר מקיף שבדק את הקשר בין התנהגות אלימה בקרב בני נוער לבין מוזיקת רוק וּוידיאו-קליפים. חלקו הראשון של המחקר בדק את ההתנהגות האלימה בדיסקוטקים ובהופעות רוק. מאמר זה מציג את ממצאי החלק השני של המחקר, שבדק את נושא הווידיאו-קליפים. המאמר בוחן את הקשר בין מידת התוקפנות של הנבדק לבין העדפת הצפייה בתכנים אלימים בווידיאו-קליפים ובטלוויזיה. כמו כן נבדק הקשר בין המשתנים גיל, מין וסוג השכלה (עיונית, מקצועית ונשירה מבתי הספר – חבורות רחוב) לבין העדפת הצפייה בתכנים אלימים. הנתונים נאספו בשיטת הדיווח העצמי, באמצעות שאלון שהועבר ל-921 בני נוער בני חמש עשרה עד שמונה עשרה שנים.

תוצאות הניתוח הרב-משתני מראים כי המשתנים מין, סוג השכלה ורמת תוקפנות משפיעים על העדפת הצפייה באלימות באופן בולט ומובהק סטטיסטית, ואילו השפעת המשתנה גיל אינה מובהקת סטטיסטית. קיימים הבדלים מובהקים סטטיסטית בין נבדקים עם רמת תוקפנות גבוהה לבין נבדקים עם רמת תוקפנות נמוכה בהעדפת הצפייה באלימות בטלוויזיה ובווידיאו-קליפים: שיעור הנבדקים עם רמת תוקפנות גבוהה שמעדיפים לצפות באלימות גבוה פי שניים ויותר בהשוואה לנבדקים עם רמת תוקפנות נמוכה.

מילות מפתח: תוקפנות אישית, מגדר, סוג השכלה (עיונית ומקצועית), אלימות בווידיאו-קליפים, אלימות בטלוויזיה.

עובדי קידום נוער בישראל 2003 – הפרופיל האישי והמקצועי של העובדים ביחידות לקידום נוער שבפיקוח משרד החינוך – חיים להב ואילן שמש

תקציר
מאמר זה מציג את ההתפתחות שחלה בפרופיל האישי והמקצועי של העובד לקידום נוער משנות השמונים ועד היום. המאמר משווה ממצאים מחקריים של שני סקרים שערך תחום קידום נוער במשרד החינוך: הראשון, בשנת 1982, באמצעות המכון לקידום נוער (בר-אלי, 1985); והשני, בשנת 2002, באמצעות חברת "מחקר וייעוץ" (כהן, טרם פורסם).

השוואת הממצאים מצביעה על שינויים מרחיקי לכת המעידים על מעבר מעיסוק זמני פָּרָ-מקצועי למקצוע המבוסס על תפיסה ערכית חברתית עם ידע תיאורטי ומחקרי ופרקטיקה ייחודית.

הממצאים משקפים שינויים בכמה תחומים:

1 . שינויים בפרופיל העובדים – עובדי קידום נוער רואים כיום בעבודתם קריירה אישית משמעותית. הם מבוגרים יותר, יציבים יותר במקצוע ובוגרי תארים אקדמיים מתקדמים.

2. שינויים בדרכי ההתערבות – דרכי ההתערבות כיום בקידום נוער הינן רב-ממדיות, וכוללות טיפול פרטני, עבודה קבוצתית, התערבות קהילתית ועבודה עם הורים. התפתחות מיוחדת התחוללה בעשור האחרון עם קליטת עובדים עולים מברית המועצות לשעבר ומאתיופיה, שהשלימו פסיפס רב-תרבותי במערך העובדים וקידמו תוכניות ושיטות עבודה חדשות. כמו כן חל גידול משמעותי בהתערבויות לקידום נערות (מ-24% ל-33%), וכשני שלישים (68%) מהעובדים ציינו כי חשוב שעבודת קידום הנוער תענה על הצרכים הייחודיים של נערות.

3. שינויים בפיתוחם של כוח האדם והקריירה המקצועית – עובדי קידום נוער ממלאים כיום קשת של תפקידים מקצועיים בקהילה. ממצאי הסקרים מעידים בבירור על תהליך התחזקות של מערכת ההנחיה המקצועית וההכשרה לעובדים.

מילות מפתח: נוער בסיכון, עובדי קידום נוער, גישה חינוכית-סוציאלית, עבודת שיחור, עבודת יישוג, ניתוק, שילוב.

זהוּת, חינוך וטיפול בחברה רב-תרבותית

בית הספר "ביאליק" – לב חם בלב העיר – יהודה בר-שלום ורויטל היימן

תקציר
מדינות מערביות רבות קולטות לתוכן מהגרים שרובם משנים את מקום מגוריהם על רקע מצוקות כלכליות בארצות מוצאם. מדינת ישראל קלטה בעשורים האחרונים, ובמיוחד מאז פרצה אינתיפאדת אל-אקצה, מהגרים זרים ככוח עבודה זול. פועלים אלה, לאחר תום אישורי ההעסקה, נשארים לעיתים קרובות בארץ הקולטת כמהגרים בלתי חוקיים, מקימים משפחה ומולידים ילדים. מוסדות החינוך המשרתים ילדים אלה סובלים ממצוקות שונות שהינם תולדה של הסדרים ביורוקרטיים, סביבת מגורים מוזנחת ופערים לשוניים ותרבותיים. כמו ארצות מערב רבות, גם ישראל חתומה על האמנה לזכויות הילד של האו"ם, שלפיה המדינה מחויבת להעניק שירותי חינוך גם לילדים של מהגרים בלתי חוקיים. עובדה זו מעוררת שאלות באשר ליחסו של הממסד כלפי העובדים הזרים. מחד גיסא, נציגי הממסד מנסים לאתר שוהים בלתי חוקיים בארץ, ומאידך גיסא, נציגים אחרים ממלאים את המשימה החינוכית של בית הספר – מתן שירות חינוכי הולם.

בית הספר "ביאליק" בתל אביב מנסה לתת מענה אנושי לתלמידיו: ילדים של מהגרים ותושבים בלתי חוקיים לצד אזרחים ישראליים. צוות בית הספר, הפועל בתנאים קשים, השכיל לפתח רוח והבנה חינוכית המותאמים לצרכים המיוחדים של התלמידים. פעילות בית הספר מתבטאת במנגנוני תגובה גמישים בקרב המורים, בפיתוח רגישות לרב-תרבותיות, בהתאמת תוכנית הלימודים ובשינוי מבני של מערכת בית הספר. בית הספר נוטל על עצמו תפקיד מעבר לזהות של מוסד מחנך. הוא משמש בית, קהילה תומכת ומקור לסעד רגשי, לנוכח החסך שהילדים חווים בבית או בסביבת המגורים.

מילות מפתח: אתנוגרפיה, מהגרים, ילדי עובדים זרים, מגע בין-תרבותי, אידיאולוגיה של תיקון.

תפיסת הזהות של בני נוער יוצאי אתיופיה בישראל – ארנון אדלשטיין

תקציר
המרחק התרבותי בין חברת מהגרים לבין החברה הקולטת נותן את אותותיו בתפיסת הזהות של בני המהגרים. דוגמה לכך היא קליטתם של יוצאי אתיופיה בישראל. בהקשר זה יכולות להיווצר ארבע אפשרויות של זהות: "אתיופי" – "רק שם"; "ישראלי" – "רק כאן"; "ישראלי ואתיופי" – "גם כאן וגם שם"; ו"לא ישראלי ולא אתיופי" – "לא כאן ולא שם".

כחלק ממחקר על עבריינות וסטייה חברתית נדגמו 87 בני נוער יוצאי אתיופיה בני 12–18. תפיסת הזהות שלהם נבחנה בראיונות עומק ובניתוח תוכן על פי כמה אמות מידה.

הממצאים מראים שהקבוצה הגדולה ביותר היא זו המשלבת את שתי התרבויות גם יחד. בקבוצה זו התפקוד ההורי כולל גם חִברות לתרבות המוצא ועידוד הצעירים להשתלב במסלולי הניעות של החברה הישראלית, מבלי שאלה יהוו איום על תרבות המוצא.

הקבוצה המנוגדת היא זו של בני נוער שאינם חשים השתייכות אף לא לאחת משתי התרבויות. קבוצה זו מתאפיינת בתפקוד הורי לא תקין, באי-השתייכות למסגרת ובתחושות קשות של דחייה חברתית משתי התרבויות ושל כעס על החברה הישראלית, המובילות לאנומיה ולניכור.

שתי הקבוצות הנותרות – "ישראלי" ו"אתיופי" – דומות בגודלן אך מנוגדות באופיין: אלה החשים את עצמם ישראלים מתערים היטב בחברה הישראלית, על חשבון תרבות המוצא, וחשים מקובלים בה; ואילו אלה החשים "אתיופים" חשים כעס ודחייה, המובילים אותם להתבדלות בתרבות המוצא.

בעזרת סדרה של משתנים תלויים – כגון קיומם של שני ההורים, תפקוד הורי, התערות בחברה הישראלית, הימצאות בבית ספר, חִברות לתרבות המוצא, חִברות לתרבות היעד ומידת הקִרבה לדת – ניתן לנבא במידה רבה את טיפוס הזהות שיופיע אצל המתבגר.

מילות מפתח: בני נוער, מתבגרים, אתיופים, זהות, הגירה, קליטה, חִברות, תִרבּות, תרבות

סקירת ספרים

		על גבולות תרבותיים וביניהם: עולים צעירים בישראל בעריכת רבקה איזיקוביץ
		להיות מתבגר עולה: הקשר בין הגירה, פשיעה ועבריינות – המקרה הישראלי מאת מנחם אמיר ומנחם הורוביץ
		פסיכותרפיה – טיפול קצר מועד: מדריך מעשי מאת ג'ין פקריק
		עוד על פסיכותרפיה מוגבלת בזמן – תאוריה, טיפול, הכשרה, מחקר מאת גבי שפלר

תגובות

תגובה על המאמר "רוקדות עם מילים": נרטיבים בחינוך הלא פורמלי מאת צבי בקרמן עינת בר-און כהן

חזרה לרשימת מפגשים