"מפגש לעבודה חינוכית סוציאלית"
  גיליון 19 אוגוסט 2004 (152 עמ')

הערכת שביעות הרצון של הורי פעוטות עם צרכים מיוחדים המשולבים במעונות יום ובמשפחתונים בקהילה – מיכל גולן וד"ר מרים ברזון

תקציר
משרד הרווחה מקיים זה כ-15 שנים תוכנית לשילוב פעוטות עם צרכים מיוחדים במעונות יום ובמשפחתונים רגילים בליווי סייעת. מאמר זה מבוסס על מחקר שבחן את התוכנית מנקודת מבטם של הורי הפעוטות, והאיר בכך את נקודות החוזק של התוכנית וכן נושאים הטעונים שיפור.

מידת שביעות הרצון הכללית של ההורים מהתוכנית נמצאה גבוהה, ובלטה במיוחד הערכתם הגבוהה לעבודת הסייעת. אולם כאשר נבחנו היבטים ספציפיים, הביעו ההורים דעות מגוּונות והצביעו על היבטים בתוכנית שראוי לדעתם לשפר או לשנות.

למשל, נמצא ששביעות הרצון של ההורים יורדת ככל שהפעוט גדל. כן נמצא שככל שהקשיים התפקודיים של הילד חמורים יותר, הוריו מדווחים על רמת שביעות רצון נמוכה יותר מהתוכנית.

ההתייחסות הרב-ממדית התאפשרה בזכות שימוש בשאלון שנבנה במיוחד לצורך מחקר זה על בסיס הממדים שעלו בקבוצת מיקוד.

מחקר זה מדגיש את האפשרות להיעזר בהורים כאחד מכלי הבקרה לתוכניות רווחה בכלל ולתוכניות המיועדות לגיל הרך בפרט.

מילות מפתח: שילוב, שביעות רצון, צרכים מיוחדים, נכות, פעוטות, סייעות, הורים, נורמליזציה, שיקום.


התייחסות לבעיות נפשיות ושילוב מערכות טיפול מסורתיות ומודרניות בקרב קהילת העברים בדימונה – שמחה קמרי, נחמה אוחנה, פרופ' עליאן אלקרינאוי וסיגל שלהב

תקציר
מאמר זה מציג באופן ראשוני וכללי את נושא בריאות הנפש בקהילת העברים ואת שילובן של מערכות טיפול מסורתיות ומודרניות בהתמודדות עם מחלות נפש בקהילה זו. נושאים אלה לא זכו עד כה בהתייחסות בספרות המקצועית.

המאמר כולל תיאור נרחב של קהילת העברים -- מקורותיה ההיסטוריים, מאפייניה הייחודיים ומנהגיה. קהילת העברים המתגוררת בדימונה מהווה קבוצת מיעוט אתנית סגורה ומתבדלת בתוך החברה הישראלית. קבוצות מיעוט אתניות ברחבי העולם מחזיקות על פי רוב בתפיסה ייחודית ולא-מער בית לגבי בריאות הנפש, במיוחד לגבי מקורותיה של מחלת הנפש והדרכים לפתרונה.

במאמר מובאות דוּגמות אחדות הממחישות את יישום הגישה ההבנייתית, השמה דגש בהכרת הרקע החברתי-התרבותי של המטופלים, ואת שילובן של מערכות טיפול מודרניות ומסורתיות. לבסוף נידונות השלכות על ההתערבות הטיפולית.

מילות מפתח: קהילת העברים, גישה הבנייתית, בריאות נפש, טיפול מסורתי, שילוב מערכות טיפול.

תופעת דרוּת הרחוב בישראל – בעיה ארצית בהיבט עירוני – ד"ר בני אברהמי ואסנת כהן

תקציר
המאמר בוחן את תופעת דרוּת הרחוב בארץ ובעולם, ומתאר את התפתחותה ההדרגתית של התופעה בתל אביב יפו תוך התייחסות לגורמים כלכליים, חברתיים ואישיותיים, כגון משבר הגירה, התמכרות לחומרים פסיכואקטיביים, פתולוגיות נפשיות וכולי.

תופעת דרוּת הרחוב בישראל הינה חדשה יחסית. עד לתחילת שנות התשעים היה מספרם של דרי הרחוב מועט. בשנת 1991, לדוגמה, נספרו בתל אביב רק 20 דרי רחוב. אולם בשנים שלאחר מכן הלך מספרם וגדל באופן הדרגתי, והגיע ל-929 איש בשנת 2003.

המאמר מתמקד בסיבות לכך שאנשים אלה נהפכו לדרי רחוב, תוך הצגת דרכי הטיפול בהם ופרישת הבעיות, הן המקצועיות והן המוסריות, המלוות את אנשי המקצוע המטפלים בהם.

התפיסה הטיפולית שעבודת היחידה לטיפול בדרי רחוב בעיריית תל אביב מתבססת עליה נשענת על ההנחה כי דרוּת רחוב כוללת יותר מאשר מחסור בדיור, ומורכבת מגורמים אישיותיים וחברתיים המאפיינים אוכלוסייה חלשה ביותר, בעלת דימוי עצמי נמוך, אשר בונה סביבה חומה של הגנות שאינה מאפשרת השתלבות בחברה הנורמטי בית.

המאמר עוסק גם בקביעת אמות המידה להצלחה טיפולית וכן בהיבטים עקרוניים-שיפוטיים, כגון עד כמה החברה רשאית לכפות שינוי בדרך חייו של אדם, ואם ניתן לדרוש מהממשלה, מבחינה מוסרית ומבחינה חוקית, לנקוט מדיניות של הגירה מבוקרת על מנת לצמצם את מספרם של עולים שסיכויי קליטתם קלושים.

מילות מפתח: דרוּת רחוב, דרוויניזם חברתי, קורבנות של כוחות חברתיים, התמכרות, דיור נורמטיבי, משבר הגירה.

חינוך ולמידה לאורך החיים

היועץ החינוכי המאמן – מאפייני הפרופיל הרצוי – ד"ר רבקה לזובסקי וד"ר אביבה שמעוני

תקציר
במחקר זה נבדקו המאפיינים של היועץ החינוכי המאמן הרצוי, על פי תפיסותיהם של יועצים מאמנים, סטודנטים מתמחים, יועצים בכירים ומדריכי פרקטיקום במוסדות האקדמיים. בחינת פרופיל המאפיינים המצטייר כרצוי נועדה לתרום לפיתוחו ולהתמקצעותו של תפקיד היועץ המאמן. זה המחקר הראשון בנושא זה בתחום הכשרת יועצים חינוכיים בישראל. נעשה שימוש בשאלה פתוחה, ותשובות הנבדקים מוינו על פי קטגוריות תוכן. נמצא שרוב המאפיינים שציינו הנבדקים קשורים ליועץ כאדם וכמקצוען (מאפיינים אישיים ומקצועיים), לעמדותיו ולהתייחסותו לתפקיד ולמתמחה, ורק כרבע מהמאפיינים שצוינו מתארים את מרכיבי התפקיד. המאפיינים המקצועיים נתפסים כחשובים מכולם בעיני כל הנבדקים. יחסי האימון חשובים במיוחד למתמחים, אשר דירגו אותם במקום השני.

נמצא שהמאפיינים המגדירים את מרכיבי התפקיד של היועץ המאמן האידיאלי מתייחסים ברובם לארבעה תפקידים הנזכרים בספרות: תפקיד המורה ותפקיד היועץ המופיעים במודל של ברנרד ובמודל של טנטוני ( Bernard, 1979, 1997; Tentoni, 1995 ), תפקיד הקונסולטנט המופיע רק אצל ברנרד, ותפקיד נותן החסות (ספונסר) המופיע רק אצל טנטוני. נמצא שתפקיד המורה הינו הבולט ביותר לפי תפיסתם של המאמנים והמתמחים. היועצים הבכירים ומדריכי האקדמיה מדגישים, לצד תפקיד המורה, גם את תפקידי היועץ והקונסולטנט. הממצאים נידונים תוך התייחסות להשלכות הדיאלוג שבין מודלים תיאורטיים לבין תפיסות הנבדקים ביחס לפרופיל של היועץ המאמן הרצוי.

מילות מפתח: אימון מתמחים בייעוץ חינוכי, תפקיד היועץ החינוכי המאמן, הכשרת יועצים חינוכיים, התמחות בייעוץ חינוכי.

בצומת ההגדרות של הלמידה הלא-פורמלית –
ד"ר דיאנה סילברמן-קל

תקציר
במאמר זה אני מבקשת להתמקד בדפוסי הלמידה הלא-פורמלית כאחד המרכיבים שמַבנים ומשקפים את הפדגוגיה הלא-פורמלית. דפוסי למידה אלה נבדקו באמצעות עיון בהגדרות השונות שניתנו ל"למידה הלא-פורמלית" במבחר עבודות עיוניות ומחקריות שונות.

בדיקה זו העלתה כי הלמידה הלא-פורמלית שונה מהלמידה המתקיימת ב בית הספר או במוסדות חינוכיים פורמליים אחרים. ייחודה נובע, בין היתר, ממיקומה בהקשר חברתי קיים, ומהדרך השונה שבה היא משלבת בין דרכי הלמידה לבין מטרותיה ומטמיעה מרכיבים קוגניטיביים ורגשיים באופן הוליסטי בתהליכי הלמידה.

הלמידה הלא-פורמלית מתייחדת גם בדימויי הזמן והמקום שהיא יוצרת, בדפוסים ההתנהגותיים המחוללים את תהליכיה ומשתקפים בה, בתכניה, במלמדים ובלומדים על פיה, בקבוצתיות וכן בעמדה החברתית-החינוכית-הביקורתית, שייחודית לה ומשתקפת ממנה הן כפרקטיקה והן כתוכן נלמד.

המאמר מסיק כי אי-אפשר להימלט מביקורת על הלמידה הפורמלית כל עוד מתבוננים עליה מהמקום של צורת למידה אחרת שמזוהה כשלילתה, ולכן נראה שעדיף להתייחס אל הלמידה הלא-פורמלית כמציבה חלופה לזו הפורמלית. קיומה בתיאוריה ובמעשה יוצר רפרטואר זמין הן לאפשרות של יצירת חלופות המשכללות את הלמידה הפורמלית והן לקיום דו-שיח ביקורתי בין כל הסוגים והשיטות של הלמידה.

מילות מפתח: למידה, למידה לא-פורמלית, חינוך לא-פורמלי.

סקירת ספרים

 
"ללמוד ולבנות אומה" – חינוך מבוגרים ביובל הראשון של מדינת ישראל: מבט ביקורתי, בעריכת איתן ישראלי– ד"ר רבקה לזובסקי
 
בתי ספר בניהול עצמי: מבט בין-לאומי בעריכת עמי וולנסקי ויצחק פרידמן – ד"ר דן גבתון

תגובות

• ליתר דיוק: המצב אינו מזהיר כל כך – תגובה על המאמר "עובדי קידום נוער בישראל 2003" מאת חיים להב ואילן שמש – ד"ר נורית לוי