"מפגש לעבודה חינוכית סוציאלית"    גיליון 20, דצמבר 2004

בית הספר – זיכרון ומציאות

עמדות דמוקרטיות, תפיסת מסוגלוּת הוראה וסגנון התמודדות של מורים עם בעיות התנהגות של תלמידים עם צרכים מיוחדים – ד"ר אורית אלמוג ופרופ' ציפורה שכטמן

תקציר
מגמת השילוב של תלמידים עם צרכים מיוחדים בכיתות הרגילות מציבה אתגרים רבים למורים. אחד הקשיים המרכזיים הוא בעיות ההתנהגות של הילדים המשולבים. מטרות המחקר היו לבדוק כיצד מורים מתמודדים בפועל עם בעיות התנהגות של תלמידים משולבים, ומהו הקשר בין סגנון התמודדותם לבין עמדות דמוקרטיות ותפיסת מסוגלוּת ההוראה. במחקר השתתפו 33 מורים המלמדים בכיתות משולבות א--ג. הנתונים נאספו באמצעות תצפיות שנערכו במשך שנה בכיתות, ראיונות אישיים עם מורים ושאלונים. ממצאי המחקר מעידים על פער בין הידע שמורים מגלים באופן היפותטי לבין יישום ידע זה במצבים אותנטיים. בראיונות נמצא כי מורים נוטים להעדיף גישות מסייעות כפתרון לבעיות התנהגות, אך בפועל, כפי שהשתקף מתצפיות שנערכו בכיתות, הם מגיבים בגישות מגבילות בשכיחות רבה יותר. נוסף על כך נמצאו מתאמים חיוביים בין עמדות דמוקרטיות ותפיסת מסוגלוּת הוראה לבין סגנון תגובה מסייע בהתמודדות עם בעיות התנהגות שונות. לממצאים אלה יש השלכות יישומיות הנוגעות בתהליכי הכשרת מורים, והדיון כולל המלצות לפיתוח תוכניות לעיצוב עמדות ולהגברת תחושת המסוגלוּת של המורים בכל הנוגע להתמודדות עם אתגרי השילוב.

מילות מפתח: תלמידים עם צרכים מיוחדים, בעיות התנהגות, עמדות דמוקרטיות, תפיסת מסוגלוּת הוראה, גישות מסייעות, גישות מגבילות.

החשיבות הפסיכודינמית והחינוכית של זכרונות מ בית הספר – אסתי ארואס

תקציר
מאמר זה עוסק בזכרונות בית ספר של מטופלים מבוגרים משתי נקודות מבט -- פסיכודינמית ופדגוגית. תוך התייחסות פרטנית לזכרונות משמעותיים, יודגשו היתרונות של זכרונות בית ספר ככלי אבחוני המרחיב את התמונה האישיותית. זאת, להבדיל מהמסורת האנליטית, שהתמקדה בזכרונות משנים מוקדמות דווקא, הנוגעים בעיקר ביחסים במסגרת ה משפחה ובתכנים האינסטינקטואליים הלא-מודעים שלהם. זכרונות מ בית הספר משקפים את חשיבותם של התכנים המודעים ואת ההשפעות המעצבות שיש לסביבה ולדמויות החוץ-משפחתיות על האישיות. כמו כן הם מבטאים היבטים אישיותיים נוספים, כגון צרכים מרכזיים, מטרות, דפוסי יחסים מופנמים ועוד. בתחום הפדגוגי תודגש חשיבותם של ההיבטים הרגשיים והבין-אישיים בחוויה ה בית-ספרית, כפי שעולה מנקודת מבט רטרוספקטי בית של אנשים מבוגרים, וזאת על רקע התעלמות ממושכת מהיבט זה במחקר החינוכי, אשר התמקד בהישגים הלימודיים. כדי לעמוד על ההשפעות המעצבות של חוויות בית הספר, נערך מיפוי של תֵמות רגשיות שכיחות בזכרונות של אנשים בתחילת טיפול פסיכולוגי. נבדקו 176 זכרונות בית ספר, ונמצאה שכיחות גבוהה יותר של זכרונות שליליים, במיוחד של חוויות של דחייה חברתית, פחד, בושה והשפלה. כמו כן נמצאו דגשים תמטיים שונים בעלי משמעות מִגדרית. משמעותם של האירועים מבחינת הזוכרים, עוצמתם הרגשית ושכיחותם מחדדים את התפיסה שהחוויה ה בית-ספרית הינה חוויה כוללנית שאי-אפשר להפריד בין מרכיביה האקדמיים לבין מרכיביה הפסיכודינמיים. הרעיונות שעלו במיפוי ראשוני זה ראויים למחקר מקיף.

מילות מפתח: זכרונות ילדוּת, זכרונות בית ספר, חוויה מעצבת, תֵמות רגשיות של זכרונות ילדוּת.

עזרה ותמיכה באינטרנט

"איך להשתחרר ממלתעות החיים?" שיח מקוון עם מתבגר על התאבדות – ניתוח פנייה לפורום ער"ן – יצחק גילת וד"ר שרה רוזנאו

תקציר
קבוצות תמיכה מקוונות נעשו בעשור האחרון יעד פופולרי של פנייה לעזרה בעת מצוקה, כולל במצבים אובדניים. העבודה הנוכחית התמקדה בתיאור וניתוח של "שיחת התאבדות" לקבוצת תמיכה מקוונת (פורום) של עזרה ראשונה נפשית (ער"ן). הפנייה התקבלה מנער בן חמש-עשרה, אשר שיתף את חברי הקבוצה בלבטיו בנוגע לחוסר הטעם שבחיים, ובמחשבות האובדניות שהתעוררו אצלו כתוצאה מכך. בעקבות הפנייה התפתחה שרשרת של חילופי תגובות בין המשתתפים בפורום -- תורני ער"ן ומשתתפים אחרים -- לבין הנער. בסופו של התהליך כתב הנער שהתגובות נתנו לו נקודת מבט נוספת על משמעות החיים, והצהיר על כוונתו להמשיך את השיחה עם אנשי מקצוע.

המאמר מציג ומנתח את האסטרטגיות שבהן השתמשו העונים על מנת לשנות את העמדות האובדניות של הנער, ודן בהשפעת המאפיינים של סביבת הייעוץ המקוונת על יעילות ההתערבות במצבים של פניות אובדניות.

מילות מפתח: התאבדות, מתבגרים, ער"ן, שיח מקוון, קבוצת תמיכה, אסטרטגיות התמודדות.

שיח וירטואלי של חונכים וחניכים עם צרכים מיוחדים – ד"ר ורדה שרוני

תקציר
מחקר זה עוסק בחונכות וירטואלית, באמצעות האינטרנט, של סטודנטים בוגרים עם מוגבלויות לתלמידים צעירים מהם עם מוגבלויות. אוכלוסיית המחקר כללה 10 חונכים סטודנטים בפועל או כאלה שכבר סיימו תואר ראשון. החניכים היו 23 תלמידים ו-13 תלמידות בבתי ספר לחינוך מיוחד. פעילות החונכות הווירטואלית נבדקה בשני ממדים: ניתוח השיח של החונכים בקבוצת דיון מיוחדת להם, ובדיקה של רמת שביעות הרצון של החונכים והחניכים. הממצאים מוכיחים שקשר החונכות הווירטואלית הינו משמעותי ותורם לחניכים ולחונכים גם יחד. ההיבט הווירטואלי חסך מהשותפים את הסטיגמה שיש במוגבלות. החונכים תפסו את תפקידם כאח בוגר שמטרתו לתמוך בחניך ברמה חברתית ורגשית. החניכים שיתפו את החונכים בתיאורים לגבי תרבות הפנאי שלהם ובהתלבטויותיהם האישיות -- נושאים המדגישים את הנורמליוּת ביחסים בין החונך והחניך. שני השותפים מעידים על שביעות רצון כללית, על הנאה מהכתיבה, על חוויה חיו בית של "כיף" ועל קשר ופתיחוּת אל הזולת. החניכים מדווחים גם על שיפור-מה בהיבטים פורמליים של כתיבה ופעילות במחשב. למרות שביעות הרצון הגבוהה יחסית, יש עדיין מקום לשיפורים בהיבט הטכנולוגי ובתחום של הדרכת החונכים.

מילות מפתח: חונכות וירטואלית, צרכים מיוחדים, תקשורת חונכים--חניכים, שביעות רצון מחונכות

• הדיווח התקשורתי בנושא כת השטן והרוק הכבד בישראל – ד"ר רויטל סלע-שיוביץ וד"ר גבי קאבאליון

תקציר
מאמר זה דן בדיווח התקשורתי בעיתונות בשנות התשעים בנושא כת השטן והרוק הכבד. בניתוח התוכן נכללו כ-60 כתבות מהעיתונות הישראלית בין השנים 2004--1989.

ניתוח הכתבות מראה כי התקשורת אינה משאירה מקום בדיווחיה לפרשנות חלופית לגבי הקשר בין כת השטן לרוק הכבד. הדיווח התקשורתי יצר בדרך כלל הקבלה בין שני הנושאים, והתייחס אליהם כאל שני חלקים של מכלול אחד. נוסף על כך השתמשה התקשורת הכתובה בהקשר זה בטכניקות שונות ומגוּונות, כגון: כותרות סנסציוניות, תמונות זוועה ותיאורי זוועה, שימוש בסממנים פורנוגרפיים, הפצת נתונים סטטיסטיים מנופחים ועוד. טכניקות אלה של סיקור תקשורתי נועדו לעורר את סקרנות הקוראים וליצור תחושה של מסתוריות ושל איום בכל הקשור לסכנות הטמונות בכת השטן וברוק הכבד.

אולם למרות הדיווח התקשורתי ופעילותם של "יזמים מוסריים" נוספים, כשל הניסיון לייצר פניקה מוסרית רחבת-היקף ולהביא לידי מעורבות שלטונית, שכן לא חל שינוי בשיח הציבורי או במדיניות החקיקה והאכיפה. ייתכן שניתן להסביר את העובדה שלא נוצרה פניקה מוסרית בהיקף רחב באמצעות המודל האובייקטיביסטי -- אין דאגה בהיקף רחב בציבור מאחר שאין התנהגות סוטה בהיקף מדאיג. מצד אחר, מתוך הסתכלות קונסטרוקציוניסטית, ניתן לטעון כי פעילותם של "היזמים המוסריים" לא הצליחה מאחר שהיא הייתה סימבולית, ספורדית, לא מאורגנת ולא שיטתית, ומשום שהיא לא זכתה בתמיכה משמעותית של אנשי המקצוע.

מילות מפתח: כת השטן, רוק כבד, דיווח תקשורתי, פניקה מוסרית.

סקירת ספרים

		מסע של תקווה – ייעוץ וחינוך בעידן של אי ודאות בעריכת ד"ר רבקה לזובסקי וד"ר ציפי בר-אל – ד"ר נורית לוי
		רודפי צדק: מחקרים בפשיעה ואכיפת חוק בישראל בעריכת ד"ר לוי עדן, ד"ר אראלה שדמי וד"ר ישראל קים – ד"ר אורי תימור

חזרה לרשימת מפגשים