ילדים ובני נוער נפגעי עבירה – אתגרי מרכזי ההגנה בימי קורונה

שלי סלומון אברמסון m.s.w מנהלת מרכז הגנה חיפה
וליאת ספיר m.s.w מנהלת מרכז הגנה אשקלון.

פגיעה והתעללות בילדים ובני נוער, הינה תופעה מוכרת ושכיחה בארץ ובעולם. בסקר אפידמיולוגי עדכני שבחן את התופעה בישראל נמצא כי מעל למחצית (52.9%) מהילדים ובני הנוער שהשתתפו במחקר דיווחו כי היו חשופים לסוג אחד או יותר של פגיעה (מינית, פיזית, רגשית או הזנחה) (ויזל- לב ואיזיקוביץ, 2016).
מרכזי הגנה לילדים ולנוער, הינם מרכזים הפועלים בפריסה ארצית, ופועלים מכוח חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות, התשס"ח – 2008. מרכזי ההגנה הוקמו כמענה ראשוני לילדים ובני נוער נפגעי עבירות אלימות ולמשפחותיהם, ומרכזים תחת קורת גג אחת (One Stop Shop) את כל תהליכי הערכה והחקירה של הילדים ובני הנוער נפגעי העבירה. בשנת 2019 הגיעו להתערבות במרכזי ההגנה 3261 ילדים ובני נוער והוריהם, כאשר 81.5% ממקרים אלו עניינם פגיעות מיניות.

מרכזי ההגנה מספקים התערבות ראשונית משמעותית במקרים של פגיעה, תוך רגישות לחווית הפגיעה והתאמת ההליך לגיל הילד ויכולותיו הקוגנטיביות והרגשיות, כמו גם מסייעים בצמצום הטראומטיזציה המשנית אשר נגרמת לעיתים קרובות בשל המספר הרב של ראיונות ובדיקות פולשניות, במקומות שונים ובזמן ממושך, אשר היו חלק מהליכי החקירה והאבחון של ילדים נפגעי עבירה טרם הקמת המרכזים.
במרכזי ההגנה נמצא צוות רב מקצועי הכולל : מנהל, שוטר, חוקר ילדים, אם בית, עו"ס לחוק נוער, רופא משפטי ופרקליט, אשר מטרתו ייעול ושיפור איכות תהליך החקירה והאבחון. בנוסף, הרציונל המרכזי במודל עבודה רב מקצועי הינו ההבנה כי פגיעה בילדים ונוער הינה בעיה מורכבת ורב ממדית ובהתמודדות עימה נדרשות מיומנויות רבות ומגוונות (Jackson, 2012), כמו גם תחומי מומחיות שונים, המאפשרים ראייה רחבה, הוליסטית ומגוונת.

בחודשים האחרונים, ישנה התמודדות עולמית עם מגפת הקורונה. כחלק מהתמודדות עם התפשטות הנגיף, ממשלות בכל העולם נקטו במדיניות של ריחוק חברתי. מדיניות זו כללה בין היתר, סגירת בתי ספר, צמצום הפעילות במרחב הציבורי, עבודה במתכונת חירום וצמצום עובדים, לרבות צמצום עבודת עובדי רווחה ועוד. האסטרטגיה שנקטו ממשלות להתמודדות עם הנגיף, יצרה מציאות שלא הוכרה כמותה, ואשר אילצה פרטים וחברות להסתגל למציאות חדשה ומשתנה הכוללת שינויים פיזיים ורגשיים שבבסיסם חווית חוסר הוודאות, הבדידות, העדר השליטה והעדר הרציפות בחיי היומיום. חוויות משבריות אלו, הנחוות במהלך מגיפת הקורונה, עומדות בבסיס חווית הטראומה, מעצימות את החוויה הטראומטית ומאתגרות את היכולת לספק מענה מיטבי לילדים ובני הנוער הנפגעים. בנוסף, אופן ההתמודדות עם התפשטות המגיפה, והאמצעים שננקטו כדי לבלום את התפשטות הנגיף, משבשים את מערכות התמיכה החברתית השגרתית של הילדים, כדוגמת בית הספר וקשרים חברתיים וקהילתיים, תוך הפעלת גורמי לחץ חדשים, ומעמידים מכשולים הן באיתור ודיווח פגיעות אצל אוכלוסיות אלו, כמו גם ביכולות מערכות אלו לספק שירותי תמיכה כבשגרה. כך לדוגמא מנתוני מרכזי הגנה לשנת 2019, עולה כי מקור ההפניות למרכז בשגרה הינו מבוזר, וכולל פניות עצמאיות, פניות ע"י רווחה, מערכת החינוך, הבריאות ועוד, כאשר רק 35% מהן מגיעות ממשטרת ישראל. במהלך מגפת הקורונה, נוכחנו כי מרבית הפניות הגיעו ממשטרת ישראל, ובלטו בהעדרם הפניות ממקורות איתור נוספים, אם בשל האופן החלקי בו פעלו שירותים אחרים כדוגמת מערכת החינוך/בריאות או בשל העדר פניות להפניית משאבים כבשגרה לפעולות יזומות של איתור. מגמה זו מחדדת את החשיבות בשמירה על מערך שירותים מגוון לאיתור וחשיפה של פגיעה, והתאמתו לחירום, מאחר ולחשיפה מהירה של הפגיעה פוטנציאל חיובי הן בבלימת התוקף וסיום הפגיעה והן בשל תחילת תהליך התאוששות של הקורבן, העדרו של מערך זה משמעו המשך הפגיעה ואף הסלמתה.

עבור ילדים ובני נוער נפגעי עבירות אלימות בכלל, ונפגעי טראומה מינית בפרט, חשיפת האירוע כרוכה בחוויה של חוסר שליטה, העדר מוגנות, בדידות, חוסר ודאות, קטיעה של רצף החיים הנורמאלי ועוד (Fohring, 2015). אנו רואים כי לסוגיות אלו יש משמעות רבה במהלך ההחלמה של ילדים ובני נוער נפגעי עבירה, ומענה מותאם ורגיש לחוויות אלו, כדוגמת שיתוף הנפגע בהליך, מתן הזדמנות לביטוי עצמי, מתן מידע ומתן תקשורת מכבדת ואמפתית עשויים לתרום להעצמת הנפגע, לצמצם את חווית חוסר השליטה וחוסר הוודאות הכרוכים בהליך החשיפה ואף לקדם תהליך מיטבי של החלמה.

משפחת י', משפחה חרדית המונה זוג הורים ו5 ילדים, הגיעה למרכז ההגנה בחיפה לאחר ש- ד', בת ה-10 שיתפה את אחותה הגדולה כי אחיה בן ה-14 פגע בה בפגיעות הכוללות אינוס ומעשי סדום. ההורים הגיעו יחד עם ביתם למרכז ההגנה בהפניית הרווחה, לצורך חקירת ילדים. בתחילת ההתערבות, הוסבר להורים אודות מהות ההליך והתאפשר להם להעלות את חששותיהם ותחושותיהם הקשות סביב הפגיעה והאמביוולנטיות הנגזרת ממורכבת הפגיעה בין אחים. מתוך ההבנה כי גם התא המשפחתי, לרבות ההורים מושפעים באופן דרמטי מהפגיעה בילד, ההתערבות הראשונית במרכז ההגנה מכוונת גם להורים, ומטרתה לאפשר עיבוד ראשוני של חווית הפגיעה, וויסות הרגשות העזים העולים בשל הפגיעה, מתן תמיכה, כמו גם העצמת ההורה, על מנת שיוכל להוות מקור תמיכה משמעותי לילדו. ההתערבות במרכזי ההגנה מושתתת על עקרונות של העצמה ואפשרות ליצירה מחודשת של קשרים אשר נפגעו במהלך הפגיעה, והיא באה לידי ביטוי ביחסים המעניקים כבוד, מידע, קשר ותקווה, המסייעים לבסס חוויה של ביטחון ואמון ומהווים בסיס חיוני להתמודדות מיטבית עם השלכות הפגיעה.

במחקר עדכני של גטניו – וקלוש וכהן (Gatenio-Kalush & Choen, 2019) המבוסס על ראיונות עם ילדים צעירים ואימותיהם באזור עוטף עזה, עלה, בין היתר, כי נגישות לדמות התקשרות וחיזוק גילויי חום ואהבה מצד דמויות אלו, סייעו לילדים ביצירת תחושת ביטחון ובהתמודדות מיטבית עם האיום. מכאן, נוכחות ההורה ונגישות רגשית אליו משמעותית בשעת משבר, ומתחדדת במיוחד לנוכח משבר הקורונה, כאשר גורמי תמיכה וטיפול אחרים נעדרים. הוריה של ד', למרות הקושי להחזיק את מורכבות הפגיעה שהתבצעה ע"י בנם, הצליחו בעזרת ההתערבות במרכז להיות נגישים לביתם ולצרכיה, כמו גם הצליחו להפגין כלפיה ביטויי חום, רוך ואהבה ובכך נתנו תוקף לפגיעה וסייעו לה בהתמודדות מיטבית עם חשיפת הפגיעה והזעזוע שיצרה בתא המשפחתי. אנו סבורים כי נקודת פתיחה זו, משמעותית גם להמשך ההתמודדות עם השלכות עתידיות של הפגיעה ועל יכולת המשפחה להשתקם. לציין כי לאור גיוס ההורים להליך, הליכי החקירה הנוספים שנצרכו עם הבן הפוגע, כמו גם בניית תוכנית, מוגנות על מנת למנוע הישנותה של פגיעה, לוו בשיתוף פעולה מצד המשפחה ואפשרו להתחיל בתהליך שיקום וטיפול משמעותיים.

לציין כי בשגרה, כ-70% ממקרי הפגיעות המיניות המטופלים במרכזי הגנה, מקורן בפוגע מחוץ למשפחה ורק בכ- 30% מהמקרים הפוגע הינו מתוך המשפחה כדוגמת סב, אב, דוד, אח וכדומה.
במקרים רבים, כאשר קיים חשד לפגיעה בתוך המשפחה, עולה חשש כי הבאת הילד עם הוריו למסירת עדות על בן משפחה קרוב עלולה להוביל לזיהום, בשל ניגוד עניינים, קונפליקט אודות חשיפת הפגיעה ועוד. על מנת למזער אפשרות לזיהום החקירה ע"י ההורה, בשלב הראשוני נערכת חקירה במסגרת בית הספר, ללא ידיעת ומעורבות ההורים. מהלך משבר הקורונה, כאשר נסגרו בתי ספר ונחשפו פגיעות מצד בני משפחה, לא הייתה אלטרנטיבה לקיום חקירות במסגרת ללא ידיעת הורים, ומעורבותם של ההורים ברוב המקרים היוותה מחד אתגר, אך טמנה בצידה הזדמנות לגיוסם למעורבות משמעותית לטובת הילד הנפגע. נוכחנו כי במרבית המקרים, ההכרח שנוצר לשיתוף ההורים בהליכים החקירתיים והטיפוליים השונים, הוביל להתערבויות מיטביות שתועלתן לילד ולטיפול בו עלו על הנזק שבזיהום החקירה.

העבודה במרכזי ההגנה, קשורה קשר הדוק לעבודה של מגזרים אחרים כדוגמת רווחה, בתי ספר, מרכזי טיפול, משטרה ועוד, החל משלב ההתייעצות וכלה בבניית תוכנית התערבות והפנייה לטיפול. מהלך הקורונה חלק מהשירותים עבדו באופן חלקי/מרחוק או לא עבדו כלל, כך שמערך הטיפול והתמיכה הקיימים בימי שגרה נפגע.

ד' הגיעה למרכז ההגנה באשקלון לאחר שחשפה כי נפגעה מינית באופן מתמשך מצד סבה. חשיפת הפגיעה אירעה דווקא בזמן הקורונה, כאשר היה צורך לשמור על ריחוק חברתי, דבר שייתכן ואיפשר מרחק בטוח מהפוגע והפסקה גם אם זמנית של הפגיעה. האם, שנחשפה לפגיעה מביתה, פנתה למשטרה, ומיד עם פנייתה הופנתה למרכז ההגנה. האם הגיעה תחילה לבדה להגשת תלונה ושיחה עם העו"ס במסגרת המרכז, על מנת לאפשר לה לשתף בדברים ולסייע לה בוויסות ומתן תמיכה על מנת שכשתגיע עם ביתה תוכל להוות לה משענת ומקור תמיכה משמעותי. למחרת הגיעה האם עם ביתה וניכר היה כי היא אסופה יותר, למרות הטלטלה הפנימית בה היא מצויה, ונראה כי הצליחה להיות פנויה לביתה ולהוות לה משענת בחשיפת הפגיעה מצדה. על מנת למזער את ההשפעות של הפגיעה ולהבטיח רצף טיפולי, זיהינו יחד עם האם כי המחנכת של הקטינה מהווה מקור תמיכה משמעותי לילדה, והאם שיתפה אותה בפגיעה ובהליך המתקיים במרכז ההגנה. לאחר מכן, בעזרת תשתית קיימת של שיתופי פעולה בשגרה, ובתיאום עם השפ"ח ומנהלת מרכז הטיפול האזורי בפגיעות מיניות, בנינו מענה מותאם אשר יספק הדרכה למורה על מנת שזו תמשיך להוות לילדה ולאם משאב התמודדות מיטבי עד לחזרה לשגרה והתחלת טיפול. אנו רואים בשגרה כי רציפות הליווי והטיפול הכולל רציפות של מידע וקשר, הנגשת מידע חיוני, תיווך בתקשורת בין גורמים מעורבים, סיוע בהתמודדות עם השלכות ההליך ומתן תמיכה מסייעים לשיקום תחושת היציבות והביטחון ולבנייה מחודשת של יחסי האמון שנפגעו מהלך הפגיעה. בחירום, היכולת לספק פונקציות רבות אלו נפגעות, דבר המקשה על התמודדות מיטבית של הילד ומשפחתו עם הפגיעה. השימוש בתשתית המשאבים הקיימת וגיוס שיתופי הפעולה מצד גורמים שונים לצורך מתן מענה להיבטים אלו, ממלא תפקיד משמעותי בהתמודדות עם משבר הפגיעה וחשיפתה בחירום, ומאפשר לספק מענה הוליסטי ומיטבי לילדים ולמשפחותיהם.

לסיכום, למגפה והתפשטותה, מעבר להשלכותיה הבריאותיות מגוון רב של השלכות נוספות: כלכליות, פוליטיות וחברתיות, כמו גם השלכות על נגישות למשאבי תמיכה וסיוע שונים, ועל יכולות שירותים לספק מענים כבשגרה. מרכזי ההגנה, אשר המשיכו לפעול לאורך כל משבר הקורונה, פועלים בשגרה כחלק מרצף מענים הקיימים בקהילה לטובת ילדים נפגעי עבירה ומשפחותיהם. האתגרים המרכזיים עימם התמודדו מרכזי ההגנה נגעו לקטיעת רצף המענים והדגישו את חשיבות שיתופי הפעולה בשגרה אשר היוו את התשתית ליצירת מענה מותאם בחירום. אנו סבורים כי חיזוק שיתופי הפעולה יכול לסייע בהתמודדות עם מציאות מורכבת ומשתנה וסבורים כי חשיבה משותפת על אפשרויות ההתערבות בחירום עשויה לסייע לבניית בסיס מערך התערבות כולל ומיטבי בחירום לטובת ילדים נפגעי עבירה והוריהם. אתגר נוסף, עימו התמודדו מרכזי ההגנה היה קשור להעדר אלטרנטיבות לחקירה סמויה, ללא ידיעת ההורים, במקרי פגיעה מצד בן משפחה, דבר אשר התגלה בדיעבד כאלטרנטיבה ראויה ומיטבית הן להליך החקירה והן להליך השיקום, בין היתר בשל ההתערבות המכוונת למיצוב ההורים כסוכני שינוי עבור ילדיהם בהליך, דבר אשר תרם להתמודדות מיטבית יותר עם הטראומה, כמו גם עם מצבי האיום וחוסר היציבות הנגזרים ממשבר הקורונה.

בבליוגרפיה:
לב- ויזל, ר' ואיזיקוביץ, צ' (2016). אלימות כלפי ילדים ובני נוער: בין שכיחות לדיווח. גורמים מעודדים מול גורמים מעכבים דיווח. דו"ח מחקר למשרד החינוך.
Jackson, S.L.(2012). Result from the Virginia multidisciplinary team knowledge and functioning center .Children and Youth Services Review, 34, 1243-1250.
Fohring, S. (2015). An integraeted model of victimization as an explanation of non- involvement whith the criminal justice system. International Review of Victimology, 21(1), 45-70.
Gatenio-Kalus, M & Choen, E. (2019). Creating a "Safe Haven": Emotion – Regulation strategies employed by mothers and young children exposed to recurrent political violence. Jornal of child & adolescent trauma. Retrieved from http://doi.org/10.1007/s40653-019-00299-5.

שתף עמוד:
מאמרים נוספים

הפרעת הימורים

ד"ר לב אברבוך, פסיכיאטרעו"ס מוטי קלנר, MSWהמרכז לטיפול בנפגעי אלכוהול והימוריםעמותת "אפשר", ירושלים (מתוך: "הכול על אלכוהול", גיליון 85, דצמבר 2014, עמוד 5) אבחון והערכה

קרא עוד »

טיפים ליוצאים לבילוי

אחרי שערכתם את כל הסידורים הדרושים לקראת היציאה לבילוי בערב, בחרתם מה ללבוש, קבעתם עם מי יוצאים וכמובן לאן הולכים לבלות, הגיע הזמן לחשוב גם

קרא עוד »

על חוק חובת הדיווח

בסוף שנת 1989 התקבל בכנסת תיקון לחוק העונשין, אשר הכליל בחוק קבוצת סעיפים המכונים "החוק למניעת התעללות בקטינים ובחסרי ישע". החידוש העיקרי בחוק הוא בסעיף

קרא עוד »
דילוג לתוכן